לאחר יותר מחמש שנים ללא מסלול רשמי, רשות המיסים החזירה בחודש שעבר את נוהל הגילוי מרצון, המאפשר לנישומים להסדיר עבירות מס מבלי להיחשף להליך פלילי. בניגוד לנוהל הקודם, שנסתיים ב-2019 וכלל אפשרות להגשה אנונימית, הנוהל החדש מחייב גילוי מלא של זהות הפונה כבר בשלב הראשון, מתייחס במפורש להכנסות מנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפיים, ומוגבל בזמן עד אוגוסט 2026. האם השינויים, שנועדו להרחיב את ההרתעה, ישפיעו על היקף השימוש בפועל בנוהל המחודש? מהם ההבדלים המרכזיים בין הנוהל הנוכחי לקודמיו? הנוהל הנוכחי אומנם מאפשר להסדיר הכנסות לא מדווחות ללא רישום פלילי, אך הוא כולל שורה של מגבלות חדשות והחמרות ביחס לנהלים הקודמים. 1. העדר אנונימיות: בניגוד לנוהלי העבר, שבהם ניתן היה להגיש בקשה בעילום שם וכך לבחון את האפשרויות ללא סיכון ולחזור מהפנייה במקרה של מחלוקת, כעת כל בקשה חייבת לכלול את זהות הפונה, פירוט מלא של הנכסים שלא דווחו והיקף ההכנסות. 2. שימוש במידע שנמסר: בעבר, כאשר לא הושגה הסכמה עם רשות המיסים, המידע שנמסר במסגרת הגילוי לא שימש נגד הנישום. לעומת זאת, לפי ההנחיות החדשות, גם אם לא מתקבלת הסכמה על גובה המס לתשלום, הרשות רשאית לעשות שימוש בנתונים שהוגשו. הרשות הבהירה, כי תשתמש במידע רק לגבי מס שאינו שנוי במחלוקת ושהנישום בחר שלא לשלם אותו. 3. קביעת שומה חד-צדדית: בעוד שבעבר נקבעו השומות בהסכמה, כיום מוסמכת רשות המיסים לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתה, גם אם הפונה אינו מסכים. במקרה כזה, עומדת לו הזכות להגיש השגה ואף לערער. 4. קנסות: נהלים קודמים כמעט ולא כללו מנגנון ברור להטלת קנסות, ובפועל ברוב המקרים הם לא הוטלו. הנוהל הנוכחי משנה גישה וקובע, כי ברירת המחדל היא הטלת קנסות, למעט בנסיבות חריגות. עד איזו שנה ניתן לדווח רטרואקטיבית לפי הנוהל? נוהל הגילוי מרצון הנוכחי לא קובע לגבי אילו שנות מס לא מדווחות ניתן לפנות. בעבר, נהוג היה לדווח על הכנסות מעשר שנות המס האחרונות. על מה לא ניתן לדווח? רשות המיסים הבהירה, כי הנוהל לא יחול במקרים מסוימים, למשל במקרה של הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית (כגון סחר בסמים), או כאשר כבר מתקיים הליך של חקירה סמויה כנגד אותו נישום או בן/בת זוגו. עם זאת, אם לא אושרה הבקשה לניהול ההליך בהתאם לנוהל, רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה לצורך הליך פלילי או אזרחי. האם לאחר הגילוי יהיה מעקב ארוך טווח של רשות המיסים? הליך הגילוי מרצון טומן בחובו, לרוב, פתיחת תיק מס פעיל אשר ידרוש גם הגשת דוחות מס בעתיד. רשות המיסים תוכל לבחון גם את הדיווחים העתידיים של אותם פונים, אולם לא נראה שהיה בעבר מעקב ספציפי ארוך טווח אחרי פונים לגילוי מרצון לאחר סיום ההליך. מה גובה המס הצפוי על עסקות במטבעות וירטואליים? שיעור המס הצפוי על רווחים מעסקות במטבעות וירטואליים ינוע בין 25% ל-50% והוא תלוי בשאלה האם ההכנסה מהווה הכנסה פסיבית או אקטיבית. מי שייחשב סוחר במטבעות וירטואליים, יהיה צפוי לשיעור המס הגבוה יותר. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי רשות המיסים רואה גם בהחלפת מטבע כאירוע מס. למשל: אם הנישום מכר ביטקוין כדי לקנות איתריום, המכירה תיחשב לאירוע מס על-אף שטרם נפגש עם כסף אמיתי. בנוסף, יידרש המבקש להוכיח את מקור הכספים שבאמצעותם רכש את המטבעות הווירטואליים (דרישה זהה תוצג גם למבקשים להסדיר נכסים אחרים), אחרת הוא צפוי למס נוסף בגין עלות אותם נכסים. מה קורה אם הנישום אינו מסכים עם גובה המס שנקבע?