ב-21 ביולי 2024, התראיין איל נוה, הנמנה עם מייסדי ומנהיגי ארגון 'אחים לנשק', בפודקאסט של עו"ד מירי יעקב גביש, ולהן קטע מהראיון: מירי יעקב גביש: העניין הוא שגם יש צד אחר שמאשים איפשהו את הפעילים של אחים לנשק, את הסירוב לפני המלחמה, להגיע למילואים. אתה יכול קצת ככה בקצרה לעשות סדר בדברים האלה? איל נוה: אחים לנשק קמה בינואר 23 כשהתחילה פה הפיכה משטרית. היו פה אנשים שקמו לפרק את העם. זה מה שעשה, פשוט לקרוע את העם הזה לגזרים. במשך חודשים ארוכים עמדנו, ויש אחד כזה שהם קוראים לו בנימין נתניהו. הוא ניסה לקרוע אותנו כבר 15 שנה דרך אגב, מפלג אותנו, מסכסך בינינו, בונה חומות אנחנו שונאים זה את זה, אפילו לא יודעים למה שונאים זה את זה. אנחנו שונאים, כי ככה לימדו אותנו. כשאנחנו בשבעה באוקטובר [2023] נכנסנו לתוך שדרות והצלנו אנשים תחת אש, והוצאנו 3,500 משפחות, אמרו לנו: לימדו אותנו לשנוא אתכם. אנחנו לא מכירים אתכם אפילו. פתאום אתם מאחים לנשק אתם מַלְאָכִים לְנַשֵּׁק. וחילצנו אנשים, ופתאום הדבר הזה. אנחנו נעמדנו כחומה בצורה על דבר אחד - לשמור על הדמוקרטיה. פשוט בעולם נורא פשוט, שבו הממשלה והכנסת זה גוף אחד כמעט. האיזון היחיד שיש זה בית המשפט, ואותו רצו לפרק. יש אחד שנשא בהגה, ואנחנו צרחנו ברחובות ואמרנו ובסוף, צריך לזכור את זה - צבא עם יש רק בדמוקרטיה. אנשים באים, ויש חוזה, ואת החוזה שיש בינינו לבין המדינה רצו לקרוע, את אותו חוזה שאומר מדינה יהודית ודמוקרטית רצו לפרק, ועל זה נלחמנו והגנו על המדינה הזאת. אני אומר יותר מזה. אם היינו בתוך הפיכה משטרית, אז המצב שלנו במלחמה היה הרבה יותר גרוע. היה יותר גרוע, כי הכל היה קורס מסביב, ו[בבית הדין הפלילי הבינלאומי] בהאג לא היינו מסתדרים, ובשום מקום לא היינו יכולים להיות מדינה נאורה. אני חושב, שדווקא זה שהגענו במצב הזה, זה עוד חצי של התחלה. אנחנו חייבים לשמור על המדינה הזאתי, לעשות הכל בהסכמה רחבה. ואני אומר את זה באופן ברור, לא אנחנו שעמדנו עם דגל בחוץ וצעקנו ונלחמנו ואמרנו אנחנו לא נשרת דיקטטורה, אלה שפגעו [בביטחון המדינה לפני 7 באוקטובר 2023]. מירי יעקב גביש: אני פחות רוצה להיכנס לענייני הרפורמה. זה באמת לא לא העניין שלנו פה בפודקאסט. אני שאלתי יותר עניינית ספציפית לגבי העניין של כאלה שלא הגיעו למילואים לפני שבעה באוקטובר. אני מבינה שזה כאלה שלא היו מחויבים במילואים, כאלה שהתנדבו למילואים. איל נוה: נכון. מירי יעקב גביש:אם אתה יכול קצת לעשות סדר עם זה. משהו שפגע במוכנות הצבאית? איל נוה: אנחנו באופן כללי דיברנו על התנדבות. אנחנו אנשים שכבר מעל גיל 40, מעל גיל החוק. עליהם אמרנו, אנחנו באים, עושים מעבר [לנדרש], שזה באמת אחוז נורא נורא קטן באוכלוסייה של אנשים. זה מצחיק שאנשים, שמאשימים אותנו, בכלל לא עושים מילואים או עושים מילואים בגיל 30 וקצת, כל מיני כאלה שבכלל לא בכיוון. אבל אנחנו, גם אני, היום עושים, עדיין עושה מילואים ואני נהנה, ומשרת את המדינה שלי, ואוהב את המדינה שלי, עם פטריוטים ציונים, באמת עם אהבה אין קץ, שאמרנו חֶבְרֶה, אנחנו לא מוכנים לדבר הזה, וצעקנו את זה, ואני מוכן להגיע לפשרות. וכשהיו שיחות בבית הנשיא [יצחק הרצוג] הלכנו אחורנית. היינו מאוד מאוד מדויקים בזה שאמרנו הסכמה רחבה לתוך העניין הזה. אני חושב שלצבא ב-7 באוקטובר התגייסו, אנחנו כבר בשעה שמונה וחצי הוצאנו קריאה לכולם: צאו למילואים. חצי מאיתנו היו בתוך מילואים כמובן. היה 130 אחוז גיוס למילואים בצבא. אז כולם הלכו לצבא. וגם אמרתי תמיד בכל הראיונות שלי: אם תהיה מלחמה כמובן שנבוא להגן על המדינה, זה אפילו לא שאלה. זה המדינה שאנחנו אוהבים. אנחנו אלה שמשרתים. אנחנו אלה שנותנים את עצמנו למדינה, ומוכנים להקריב את החיים שלנו בשביל המדינה, ולכן נשרת, וברור שחצי מאיתנו הקימו את החמ"ל האזרחי אחר כך, ביחד עם עוד גופים מהמחאה, ושם כבר ראו את כמות הערכים והלב. אני חושב, שמי שמאשים אותנו בכל מיני דברים כאלה מאוד רוצה לחזור לשישה באוקטובר [2023]. הוא רוצה להחזיר אותנו למקום שבו אנחנו מסוכסכים, שבו אנחנו לא, הוא לא מבין שאנחנו רוצים היום אחדות. הוא לא מבין שאנחנו רוצים לצאת לצאת לתהליך של ריפוי ושיקום, והוא מנסה עוד פעם להחזיר אותנו לימין ושמאל. מפריע לו נורא, שאנחנו נמצאים בתוך נתיבות, אופקים ושדרות, ועובדים שמה, ועושים עבודת קודש ביחד עם האנשים עם החמ"ל האזרחי שעובד. הם עושים שם עבודה באמת שהיא מדהימה. מירי יעקב גביש: ההתארגנות של החמ"ל האזרחי כל כך מהר ראויה לציון בקטע הזה. ואני גם מבינה שהוא גם מאוד איחד, כמו שאתה אומר, בין כל מיני זרמים בעם, עצם העזרה והסיוע שניתן, כשהמדינה בעצם לא הבינה עדיין מה קורה, כבר אתם פעלתם בשטח וסיפקתם ציוד ועזרה לאנשים. איל נוה: אנחנו הקמנו כל כך הרבה דברים. אני כל פעם חוזר לכל מיני סרטים, ואני רואה מה עשינו וכולי, אבל קצת להזכיר - הקמנו את חמ"ל הנעדרים שלנו, סייענו לצבא, לכוחות הביטחון למצוא באמת אנשים. יש סיפורים מטורפים. לא נספר את זה כאן, כמובן מצנעת הפרט וכולי. אבל סייענו לצבא עם מערך נעדרים מטורף. הקמנו בבית קמה את החילוץ שלנו. במסגרת החילוץ, חילצנו 3,500 משפחות. חילצנו חיות, חילצנו גם תאילנדים חילצנו. חילצנו כל מה שאפשר לחלץ והוצאנו החוצה. אבל לא רק חילצנו, אלא גם העברנו אותם לטיפול פסיכולוגי, ואחר כך לבית משקם, וטיפלנו בחיילים, ובציוד טקטי, ובאוכל, ובהלבשה, וכל מה שצריך, ויהדות העולם, והישראלים בעולם, עזרו לנו בחיבור. היינו פשוט ברמה של אמזון, ידענו להגיע לכל חייל, אם הוא היה צריך דאודורנט או משקפיים, כי היה לנו איזה צלף שיצא למילואים, ולא לקח את המשקפיים, הלכנו להביא לו. מלא סיפורים. אוזניים למכשירי שמיעה לאנשים בני שמונים וכולי. אפשר לספר את זה, זה באמת ייכתב בה בתולדות המדינה, בהיסטוריה שלנו. עשינו את זה כי אנחנו מלאים בערכים. אני חושב שזה חלק מהסיפור של גוש ליברלי, שהתעורר, שהמון שנים לא היה, התעסק בתחביבים שלו, והתעסק בעשייה שלו, בגידול הילדים, פחות התעסק במדינה. אני חושב שעכשיו זה הזמן לחזור למדינה, לנקודות ההשפעה של המדינה, ולהתחיל להראות מה זה ניהול. אם אני רוצה שיקחו משהו מהחמ"ל האזרחי, זה את יכולת הניהול, את הוויתור על הביורוקרטיה, את היכולת לעשות טעויות דרך אגב, זה חלק מהחמ"ל האזרחי, שאמר: אני עושה טעויות. זה ששינו לו את המטריצה, זה ששמנו הון אנושי ברמה הכי גבוהה, מול כל הדבר הזה, זה מה שנתן לנו את היכולת באמת לפרוץ קדימה, ועשינו הכל, ואנחנו עדיין ממשיכים. החמ"ל האזרחי נבנה לשנים ארוכות. הוא כבר גוף נפרד מאיתנו. הוא גוף שהתעסק בשיקום ובחינוך ובצמיחה. מירי יעקב גביש: הוא עדיין מספק סיוע למפונים. איל נוה: הוא עדיין מספק סיוע. לגמרי. לגמרי. אנחנו נמצאים בכל מקום בכל רגע. השבוע סיפקנו ערכות מיגון לכיתות הכוננות בצפון מפני השרפות. זה לא התפקיד שלנו. זה התפקיד של המדינה. אבל איפה שהמדינה לא נמצאת, אנחנו נמצאים, ואיפה שהמדינה תיקח בעלות אנחנו נצא. אנחנו נמדדים לפי עשייה של אותו דבר באותו רגע וזה היתרון שלנו. מירי יעקב גביש: כשאתה אומר, אתם לא באים להחליף את המדינה, אתם באים לעזור איפה שצריך, וברגע שהמדינה נכנסת אז אתם [יוצאים]. איל נוה: בול. זה באמת היתרון שלנו, כי בסוף מה שקרה לנו נגיד, יש המון עמותות שיש להן מטרה אחת. אנחנו יכלנו להתעסק בהכל, ולכן נגיד לדוגמה, השבועיים הראשונים היו מאוד ציוד צבאי, כי היה מחסור אדיר. גילינו שחסר, אני מזכיר לכם, אפודים קרמיים. לשמחתנו, הצבא נתן לנו להביא מחו"ל אפודים. הבאנו אפודים, [ש]עברו בדיקת ירי. הלבשנו אותם [הכנסנו את הפלטות לאפודים], והצבא חילק אותם. כשהצבא השתלט על הדבר הזה, עברנו לדבר הבא. וגרביים, ותחתונים, והלבשה, ואוכל וכל מה שיכלנו לעשות. וכשנגמר הקטע הצבאי, עברנו לקטע האזרחי. ואז טיפלנו בים המלח, וטיפלנו בטבריה, וממש בנינו שם האנגרים שלמים, מציוד של הלבשה דרך אוכל דרך פעילות דרך לתת, לקחנו מלון, לדוגמה באילת, לתת אתנחתה לכבאים כדי שינוחו קצת ויצברו כוחות. עשינו המון המון דברים, וכמובן לטפל בבני הנוער האלה, שלא יברחו לכל מיני מקומות רעים, שתייה, סיגרות וכולי. טיפלנו בכל מה שראינו, וכשהמדינה נכנסה לדוגמה בעולם הרווחה במיצוי הזכויות, נכנסנו נורא מהר משרד הרווחה, יצאנו, משכנו את עצמנו אחרונית, וזה היתרון החמ"ל. מירי יעקב גביש: אתה מתכוון לסיוע למילואימניקים, שגם מסייעת המון. יש איזה סיוע שעובר דרככם, שאתם, שפונים אליכם מילואימניקים או משפחות שיש לא מעט אלמנות מתחילת המלחמה וילדים יתומים, זה משהו שאתם מוצאים את עצמכם גם מסייעים שם? איל נוה: אז אחד, הקמנו קרן, היא כבר נסגרה, קרן, חילקנו מיליוני שקלים למילואימניקים, לעזרה לעסקים. אנחנו עושים את זה כל הזמן. הקרן הזאת מילאה את ימיה, והכסף אזל, אבל כן, אני מזמין כל מילואימניק שיש לו בעיה, להתקשר, לבוא, לדווח, אנחנו נסייע לכולם. אין אחד שאנחנו משאירים. יש פה באמת, העם הזה התגלה בעוצמתו. הוא רוצה לתת, הוא נותן נותן מכל הלב. אני חושב שלכל אחד אפשר לפתור את הבעיה. אנחנו עוזרים בסיוע גם במנטורים למילואימניקים שיש להם עסקים. זה דבר שמאוד מעניין אותנו מבחינה של סיוע, כי זה במקום שבאמת העסק קורס לך, אתה נעלם, ואתה חייב לתפעל את העסק, שאנחנו מנסים לעזור כמה כמה שאפשר, וכל מי שצריך עזרה, אנחנו, הלב שלנו פתוח לא משנה מאיפה הוא, אנחנו רוצים לעזור. מירי יעקב גביש: תודה. איל נוה: באהבה. מירי יעקב גביש: באמת קודם כל, [אני] מודה לך על כל הסקירה הרחבה הזאת של הדברים. ואני מקווה שאנחנו נזכה בקרוב לימים הרבה יותר טובים ושקטים. איל נוה: אין לנו ברירה. אנחנו חייבים, חייבים להאמין שאנחנו הולכים לתהליך של שיקום וריפוי של החברה הישראלית. זה ארוך. אנחנו בטראומה. אנחנו עוד לא הבנו באיזה טראומה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים את החטופים ואת החטופות אצלנו בבית. מירי יעקב גביש: שיחזרו במהרה. איל נוה: כמה שיותר מהר אצלנו בבית, ואז להתחיל תהליך עמוק של החברה הישראלית. אנחנו יכולים לצאת מפה מחוזקים. זה הולך לצומת T, אנחנו נבחר כחברה בישראל האם ללכת לכיוון הנכון. אני חושב שלשם נבחר. ואז נהיה עם מאוד מאוד חזק. [סימוכין1]

כתבות קודמות על איל נוה

אייל נווה, מראשי "אחים לנשק": "אתה יודע כמה פעמים התרענו בפני מערכת הביטחון [על מלחמה]? הבאנו את האלופים ואת חברי הכנסת, ושמנו אותם מול כל הטייסים; אני אישית דיברתי איתם [יועצי שר הביטחון]; אין שר במדינת ישראל שאין לו דם על הידיים; הם צריכים לעזוב את המדינה; שיתנו לנו להשתקם לבד". [סימוכין2] שלושה ימים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש". [סימוכין3]: מאי 2023 - אייל נווה, ממייסדי "אחים לנשק": "אנחנו מאבדים את המדינה, המדינה כבר לא שלנו, אין לה זכות קיום, לא כלכלית ולא ביטחונית". [סימוכין4] כחודש לפני מתקפת שבעה באוקטובר: איל נוה ובכירי מערכת הביטחון לשעבר פונים לממשל האמריקני ומזהירים מפני מדיניות הממשלה הפוגעת ב"ערכים ובאינטרסים המשותפים" וב"ביטחון הלאומי" של ארה"ב. [סימוכין5] חודשיים וחצי לפני שבעה באוקטובר - ארגון "אחים לנשק" עורך אירועים המוניים המעודדים חתימה על השעיית ההתנדבות למילואים. [סימוכין6]

כתבות קודמות על השפעת סרבנות המילואים על חמאס

חודשיים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מסמך הערכת המצב של המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם, שנשלח למנהיג חמאס יחיא סינוואר בנוגע להשפעת המשבר הפוליטי בישראל על הכשירות המבצעית של צה"ל למלחמה, וההמלצות לפעולה (המתנה להעמקת המשבר בצבא, הפצת מידע שיגביר את המתיחות הפנימית בישראל). [סימוכין7] שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - עמוד טלגרם המזוהה עם גדודי אל-קסאם מצטט את אלון בן דוד: "נמשכת השחיקה בכשירות צה"ל בכלל ובחיל-האוויר בפרט; במטה המבצעי של חיל-האוויר מחסור באנשים מנוסים; לאחר החגים באמצע אוקטובר ייאלצו לקבל החלטות בנוגע לאיוש תפקידי הטייסים שחדלו להתנדב". [סימוכין8] שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האירני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל-האוויר מתדרדרת לכדי אי-מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". [סימוכין9] חודש וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - ערוץ הטלוויזיה של חמאס משדר קטע מכתבה של אלון בן דוד בערוץ 13: הקצינים "מדברים כל הזמן על ועדת חקירה. הם דורשים ישיבות, ועושים פרוטוקולים שיהיה ברור שהם התריעו, וכל זה מתכנס לקראת ספטמבר, ששם יהיה מבחן משמעותי". [סימוכין10] ב-20 באוגוסט 2023, שידר ערוץ הטלוויזיה הרשמי של חמאס "אל-אקצה" כתבה שכותרתה: חמישה ימים לאחר מתקפת שבעה באוקטובר - מאמר באתר גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס: "ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס] ניצלה את הירידה בתפקוד [כשירות ומוכנות] של הצבא הציוני נוכח השינויים המהותיים בממשלת הימין, והשפעתם על התשתית הצבאית בגין אובדן יציבות הממשלה נוכח המחאות". [סימוכין11] שעות אחדות לאחר תחילת מתקפת שבעה באוקטובר - בכיר בחזית העממית: אפשרויות התגובה של ישראל מוגבלות גם בגין "חוסר מוכנות של [צה"ל לבצע את] התוכניות המבצעיות, הפגיעה בכשירות עקב המשבר הפנימי, הסירוב [של קצינים] לשרת במילואים, והעיתוי הרגיש בו הכיבוש והקואליציה סובלים ממשברים מורכבים". [סימוכין12] פחות מחודשיים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה: "מצבו של הצבא הישראלי הוא הגרוע ביותר בהשוואה לכל תקופה בעבר; הדבר החשוב ביותר [עבורנו] הוא חולשת רוח הלחימה, חוסר הנכונות להקרבה, היעדר האמון בין החיילים, הקצינים והמפקדים, והיעדר האמון בינם לבין הדרג הפוליטי". [סימוכין13] בכיר בחמאס מעיד: יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, עקב מקרוב אחר המשבר הפנימי בישראל, כולל השסע בצה"ל, במערכת הביטחון, ברחוב הישראלי ובערים השונות, והנחה לאתר את הרגע המתאים כדי ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל. [סימוכין14]

השפעת המשבר בצה"ל על קבלת ההחלטות בחמאס ערב מתקפת שבעה באוקטובר

מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל" מלמדים, כי הנהגת חמאס וגדודי אל-קסאם סברה כי המשבר הפוליטי בישראל, ובמוקדו המחאה נגד הרפורמה המשפטית, החלישה משמעותית את החוסן הלאומי של ישראל וסללה את הדרך לאפשרות של פריצת מלחמת אזרחים. הנהגת חמאס ראתה בזליגת המשבר הפוליטי לצבא, שבאה לידי ביטוי בגל הודעות על הפסקת התנדבות לשירות מילואים, גורם מרכזי הפוגע בלכידות ובכשירות של צה"ל לאורך זמן, והעשוי להקל על הוצאה לפועל של תוכנית המתקפה הכוללת של חמאס. המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם עקב מקרוב אחר השפעת המשבר הפוליטי והשפעתו על כשירות צה"ל, וב-25 ביולי 2023, המליץ למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, להימנע מכניסה לעימות צבאי בשלב הנוכחי כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר. סינוואר הורה למחלקה המדינית של חמאס לעקוב אחר ההתפתחויות בישראל כדי לאתר את הרגע המתאים ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל. ביטויי ה"סרבנות" המסלימים בצה"ל בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2023, שהצטיירו כמרד צבאי הפוגע באופן מוחשי ומיידי בכשירות המבצעית של חיל-האוויר ויחידות המודיעין, נקלטו היטב בערוצי התקשורת הרשמיים של חמאס, ומצטייר בסבירות גבוהה שהם נכללו בהערכת המצב של צמרת חמאס, והיוו גורם מסייע מהותי בקביעת עיתוי מתקפת שבעה באוקטובר, שתוכננה מלכתחילה להתבצע באחד מחגי ישראל המשמעותיים. [סימוכין15]