בנאומו, ראש ממשלת ישראל משתמש בשני מושגים: משק אוטרקי וסופר ספרטה. אקדים ואומר שזהו נאום שמתנער מהשפה העברית ומהמהות של עם יהודי ששב לארצו. מדוע? ישראל קמה כדי להיות בית בטוח ליהודים באשר הם. בית בטוח מתבסס על אווירה טובה בין בני המשפחה, על היכולת להתפרנס ולאפשר לכל בני ובנות המשפחה לחיות בכבוד ולקבל את האחר בכבוד ובהערכה. בית בטוח הוא בית שיודע להגן על תושביו, לנהל יחסים טובים עם השכנים, לפתור סכסוכים, ובעיקר, לא ליצור סכסוכים או ללבות אותם.
איך זה קשור למשק אוטרקי? ישראלי שגאה בארצו ירצה לחזק את הכלכלה המקומית ויעודד, כפי שעשו הציונים מאז ומתמיד, את תוצרת הארץ. ציוני שחפץ חיים ישתמש בשפה העברית, שהיא הבסיס לקיומנו, כדי לעודד יצירה מקומית ובמקרה הצורך לבנות הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם.
כאן באה הסוגיה השנייה: כיצד מדינת ישראל תוכל לקיים יחסי ידידות ומסחר אם נהיה "סופר ספרטה"? את התשובה נקבל בקריאה בספרי ההיסטוריה על "ספרטה".
ספרטה: עבר והווה
ספרטה היא אות ומופת לאנשים המאמינים בחיים על החרב כאמצעי למימוש הריבונות, ובהתאם לכך, במטרה המקדשת את האמצעים. היו תקופות לא קצרות שבהן ספרטה הובילה במלחמות וניצחה, אך כיום קיימות אתונה ויוון שהצליחו להשתחרר לפני שנים רבות מדיקטטורה, ולהתרחק ממנה כמו מאש.
האמירה "נהיה סופר ספרטה" נאמרת על-ידי בן של היסטוריון שיודע היטב את סיפורה של ספרטה. הוא בחר בסיפורי גבורה שהסתיימו בהרס, אולי כי הוא מבין שישראל דוהרת לתהום, אך אינו מוכן לשחרר את הכיסא. ייתכן שהוא מנסה למכור מותג חדש, "סופר ספרטה", בדומה ל"סופר טנקר" באסון הכרמל. הוא מוכר אשליה שישראל, פי כמה יותר מ"ספרטה", תפעיל כוח כלפי כל מדינה בעולם שתאיים עליה, משהו כמו האמירה הלא מוצלחת "ישראל נגד העולם" כי "העולם נגדנו".
בנימין נתניהו בוחר בסיפורים שאינם מאפיינים את רוח היהדות והציונות, כי זה מה שהוא מכיר - ספרי היסטוריה. הספרים חשובים מאין כמוהם, אך צריך לזכור שהם מילים שנחתמו, ואחריהם כבר נפתחו סיפורים אחרים. ערכי המוסר והאתיקה החלו לתפוס מקום בעולם, ואמנם זו רק ההתחלה, אך אל לנו לנטוש אותם בגלל אנשים שאינם ראויים, שרוצים לקדש את האמת שלהם בכל האמצעים.
דמוקרטיה מוסרית
נאומו של נתניהו, ושימושו בביטויים שהוא מכיר מספרי ההיסטוריה הם חלק מכתיבת היסטוריה חדשה של מנהיג שבמשך שנים מצהיר כי הוא ולא אחר מקדם את ישראל להיות מדינה טובה ומשגשגת. זהו מנהיג שמבטיח גן עדן, אבל מוביל אותנו לשפל שלא ידענו מראשית הציונות.
חשוב לציין שהוא וחבריו נבחרו כחוק, אך חשוב לא פחות להבין שדמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא התנהלות ראויה של נבחרי הציבור - השליחים שאמורים לייצר את הטוב המשותף. דמוקרטיה מוסרית נשענת על דיאלוג ורצון טוב של בני אדם. למי שלא יודע איך עושים זאת, כדאי לפתוח את ארון הספרים היהודי.
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" אמר הלל הזקן בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף לא, עמוד א') כאשר התמודד עם בקשתו של גוי ללמוד את כל התורה על רגל אחת. בתרגום לימינו, זו אמירה מוסרית וערכית שבדרך השלילה מציעה דרך אחרת לחיים משותפים. זו דרך שבה מקשיבים ומנהלים דיאלוג במטרה להגיע להסכמה על דרך שטובה לכולם בגישה של "חיה ותן לחיות".