עד לפני כמה שנים חשבתי לתומי שבפוליטיקה הישראלית כבר ראינו הכל. יריבויות קשות ומתוקשרות, פיוס בין יריבים מרים, דילוג ממפלגה למפלגה, "מהפכים אידיאולוגיים" מדומים וכאלה שהם אמיתיים, שיגעון גדלות ואמביציות מטורפות, שקרים מלוא החופן, הבטחות והתחייבויות שהופרו אחת לאחת, שנאות פנים מפלגתיות וכאלה שחוצות מפלגות, ובעצם מה לא. כך ראינו את שמעון פרס ויצחק רבין חבוקים בהסכמי אוסלו, כך ראינו את אריאל שרון הנמלט ממאסר מבצע מעשה של בגידה מוחלטת בבוחריו, כך ראינו את מנחם בגין מצטרף לממשלת אחדות אד-הוק, את יצחק שמיר מכהן ביחד עם פרס והרשימה ארוכה. אלא ש"מעשה בנט" או כדוגמתו טרם ראינו ולמען האמת איש לא האמין שכדבר הזה ייתכן. מאחר ש"מעשה בנט" היה למן המפורסמות לא ארחיב, רק אזכיר את מה שאולי היה השיא של מעשה הנוכלות - התייצבותו באולפן של בעז גולן שם שלף מסמך אותו הכין מבעוד מועד ובו קריאת תיגר על בנימין נתניהו בה נדרש נתניהו לחתום על מסמך בו כתוב כי לא ישב בממשלה עם מנסור עבאס מהאחים המוסלמים. זה כמובן לאחר אינספור הצהרות של בנט עצמו בהן התחייב לא לשבת עם מנסור ובאותה נשימה התחייב שלא יאפשר בשום מצב ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה... עד כאן מסכת העובדות. ומכאן תמיהתי הגדולה, באמת ובתמים יש דברים שהם מעל ליכולת ההבנה שלי. בימים אלה ומזה זמן עושה נפתלי בנט מאמצים גדולים לחזור לפוליטיקה הישראלית כשאינו מסתיר את כוונתו להנהגה. ואני שואל את עצמי כמה שאלות כדלקמן: איך למען השם נמצא מי שמאמין ולו למילה היוצאת מפיו של הנוכל? מנין האומץ של הנוכל להתייצב מעל כל במה, להבטיח הבטחות, ולהתחייב לעשות ו/או להימנע מלעשות... האם המודעות העצמית של הנוכל כה ירודה עד כי איננו מבין מה עולל כאן בעבר הקרוב? האם הנוכל חושב את הציבור למטומטם, לפתי, לחסיד שוטה, לעיוור חירש וקטן - ואולי הכל גם יחד? מי הם אותם הבאים לידי ביטוי בסקרים, המוכנים לסמוך על מילה, הבטחה, משאלה, התחייבות או "חזון" אותם משמיע הנוכל כיום? עד כמה יכול הנוכל להיות חסר בושה, ציני, זחוח ואטום עד כי יהין עוז בליבו להקים מפלגה, לגייס אנשים, להתיימר להוביל, להופיע בראיונות מתוקשרים ולנאום בפני קהל - קהל אותה רימה במעשה ההונאה החמור ביותר שהיה אי-פעם בפוליטיקה הישראלית? מנין עזות המצח להופיע בציבור, מנין החוצפה להשמיע הגיגים, הבטחות, להציב מטרות, להטיף על מוסר וערכים, ולהביע דעה על פוליטיקאים אחרים, כאלה שהגרוע והירוד שביניהם אינו מדגדג אפילו את עקביו של הנוכל אם באומנות השקר עסקינן, אם ביכולת להוליך שולל עסקינן, ואם בהונאת בוחרים, בגניבת קולות ובמניפולציה כוחנית ובוגדנית אותה ביצע זה מקרוב עסקינן? הדברים יישארו אצלי בגדר תעלומה. חשבתי שיש גבול ומתברר שאין כזה, בוודאי לא אצל הנוכל מרעננה, ההוא מהבית היהודי, סליחה מימינה, סליחה מהימין החדש - בנט 2026.