פרופסור עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, כאב וטיפול נמרץ באיכילוב, מספרת בראיון חג לויינט שרק המחשבה על ביטול עילת הסבירות "הבהילה, הפחידה, וסייטה אותה": כל מערכת הרפואה הייתה עוברת "רעידת אדמה", ותחום הבריאות היה חוזר "מאה שנה לאחור". חוץ מזה, לדבריה, הרופאים הם הרי "שומרי הסף" של החולים (כן, זה מה שהיה חסר לנו - עוד כמה שומרי סף), ו-"אין מצב שיגידו לנו לטפל קודם ביהודי ואחר כך בערבי, קודם בסטרייט ואחר כך בהומו". אלוהים אדירים, איזו ערימה של הבלים. הוראה, לו הייתה ניתנת, להעדיף טיפול ביהודי על פני ערבי או בסטרייט על פני הומו, הייתה מתבטלת לאלתר בשל אי-חוקיות ברורה משום שהיא סותרת הוראה מפורשת בחוק זכויות החולה אשר קובע, בסעיף 4, כך: "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה". שנית, הוראה כזו, לו ניתנה, הייתה מבוטלת לאלתר בשל אי-חוקיות ברורה משום שהיא סותרת את חוק איסור ההפליה בשירותים ציבוריים. שלישית, הוראה כזאת סותרת גם את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ולמעשה גם בלי שום דברי חקיקה בכלל, הוראה כזו הייתה מבוטלת משום שהיא סותרת את עקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי. במילים אחרות, אין שום קשר בין קיומה, ביטולה או צמצומה של עילת הסבירות לבין דבריה של מטות. למעשה, אני מתקשה להעלות על דעתי הקשר כלשהו שבו משהו במערכת הבריאות היה משתנה בשל צמצום עילת הסבירות, כך שכל הדיבורים על "רעידת אדמה" ו"נסיגה מאה שנה אחורה" הם פשוט הבלים מוחלטים, חסרי כל בסיס. נותר רק לתהות כיצד הגיעה הפרופסור, שאי אפשר לחשוד בה בטפשות או בהיעדר השכלה, אל הדברים חסרי השחר אותם היא אומרת. האם אין לה חברים משפטנים שיוכלו להסביר לה? או שאולי להפך, דווקא יש לה חברים משפטנים, אבל מאלה שהובילו מסע תעמולה של הפחדות ושטיפת מוח? על הצלחתו המסחררת של מסע התעמולה השרלטני הזה תעיד העובדה שאפילו מטות, שאני דווקא זוכר שבזמן הקורונה דגלה במדיניות מתונה ולא היסטרית, נתפסה להזיות פרנואידיות שכאלה. מדהים.