הדרמטיות הבאה לידי ביטוי בתנועות, בתנוחות ובשפת הגוף של הדמויות מועצמת על-ידי הרקע, כמו השמיים המעננים המזכירים את השמיים בציוריו של הצייר המאנייריסטי אל גרקו. ואת ציורי הרוקוקו. היצירות מפגישות אותנו עם מראה גוף קמל בצורה מוגזמת וגרוטסקית. שם התערוכה "קורפוס" שמשמעותו גם גוף וגם גופה בלטינית, מתייחס לגוף האנושי המזדקן, "הגוף בשרני, דשן, מלא תשוקה...ומעלה את הדרמה האנושית הבלתי נמנעת".
בתערוכה "הגן" שהשתרעה על פני חצי דונם, נבנה גן המורכב מצמחים שלוקטו בטבע במקומות שונים בארץ ופרחים מלאכותיים העשויים ממשי או פלסטיק. המיצב כלל שבילים, העוברים בין שיחים ועצים ומזמינים את הצופים לטייל בהם בשעת בין ערביים מאוחרת כשהאור הטבעי מתחלף באור מלאכותי ולהאזין לקולות הטבע החרישיים.
במבט ראשון הגן נראה מוכר וטבעי אך למעשה הוא מורכב מצמחים שלוקטו במקומות שונים וחוברו יחד לצורך התערוכה. ראוי לציין שהבחירה להציג את התערוכה מול גן הפסלים של המוזאון יוצרת קונפרונטציה בין גן אמיתי וגן מלאכותי ומעוררת תהיות לגבי מהו מציאותי וטבעי ומהו מלאכותי וכן לגבי התפקיד והמשמעות של הגן בכלל.