פתיחת המשק הישראלי לתחרות, מהפכה שקטה בישראל
במשך עשרות שנים התאפיין המשק הישראי בריכוזיות גבוהה, קבוצות לחץ חזקות וקרטלים כלכליים. ענפים שלמים היו סגורים בפני מתחרים חדשים, והציבור שילם מחירים יקרים על מוצרי יסוד ושירותים חיוניים. הוועדים הגדולים שלטו בענפי התחבורה, התקשורת, התעשיה והבנקאות. הצרכן כמעט ולא נהנה מתחרות אמיתית.
על הרקע הזה, בלטו הרפורמות שהוביל בנימין נתניהו בתפקידיו כשר אוצר וכראש ממשלה. נתניהו ראה בתחרות מנוע צמיחה מרכזי והבין שכדי לשחרר את הכלכלה הישראלית צריך לפרק מונופולים, לפתוח גבולות ליבוא ולהקטין את כוחה של קבוצת האינטרסים. המאמר שלפנינו יסקור את ההשפעה הרחבה של הרפורמות הללו על תחומים שונים במשק ובחברה הישראלית.
הוועדים בתחבורה הציבורית - דן, אגד ורכבת ישראל.
מערכת התחבורה הציבורית בישראל נשלטה במשך עשרות שנים על-ידי ועדים חזקים באגד ובדן. העובדים נהנו מתנאי שכר והטבות מפליגות, אך השירות לציבור היה לקוי - קווים בוטלו לעיתים תכופות, המחירים נקבעו ללא תחרות אמיתית, והמשק הישראלי שילם על כך בחוסר יעילות. נתניהו דחף לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות. הכנסת חברות תחבורה חדשות פגעה במונופול של הוותיקים, הורידה מחירים והכניסה סטנדרטים חדשים. ברכבת ישראל, מאבקים מתמשכים עם הוועד הביאו לשביתות ופגיעה בציבור, אך צעדים רגולטוריים החלישו בהדרגה את כוחם. השינוי יצר תודעה חדשה: השירות לציבור קודם לאינטרס של הוועד.
ועד טייסי אל-על - משכורות עתק בעולם ללא תחרות
אל-על, חברת הדגל של ישראל, הייתה במשך שנים דוגמה למונופול מוגן. ועד הטייסים נחשב לאחד החזקים במדינה, עם שכר שנתי שהגיע למאות אלפי דולרים, גם כאשר החברה הפסידה והטייסים טסו פחות. הציבור שילם מחירים גבוהים על כרטיסי טיסה, וישראל נותרה מנותקת מתחרות עולמית.
נתניהו הוביל לפתיחת שמי ישראל - רפורמת 'שמיים פתוחים'. כניסת חברות לואו-קוסט בינלאומיות, לצד חיזוק מתחרים מקומיים, הפחיתה את כוחו של ועד הטייסים והוזילה משמעותית את מחירי הטיסות. הציבור הישראלי הרוויח, ואל-על נאלצה להתייעל ולהסתגל למציאות תחרותית חדשה.
קרטל המזון - לחם, חלב וחמאה
ענף המזון בישראל היה שנים רבות תחת שליטת מועצות הייצור החקלאיות וקרטלים של קיבוצים ומושבים. הם קבעו מכסות ייצור, מחירים מפוקחים והגבלות על יבוא. התוצאה: ישראלים שילמו פי כמה על מוצרי יסוד לעומת מדינות מערביות. רפורמות שהוביל נתניהו פתחו את השוק ליבוא מקביל והסירו חלק מהחסמים. יבוא גבינות, חמאה ומוצרי לחם זולים הפך אפשרי, והמחירים החלו לרדת. המהלך ערער את המונופול של מועצות הייצור והכניס את ישראל לעידן חדש שבו גם מוצרי יסוד אינם חסינים מפני תחרות.
קרטל הבנקים והביטוח - סוף עידן הריכוזיות
הבנקים ובתי ההשקעות שלטו לאורך עשורים בשוק ההון והאשראי. עמלות גבוהות, ריביות דרקוניות ומחסור באלטרנטיבות השאירו את הצרכנים כבולים. חברות הביטוח פעלו בצורה דומה והציעו מוצרים יקרים ללא שקיפות.
נתניהו קידם רפורמות להפרטת בנקים, חיזוק פיקוח על עמלות, ועידוד כניסת שחקנים חדשים. הקמת חברות כרטיסי אשראי עצמאיות ושוק חיסכון פנסיוני תחרותי פגעו בכוחם של הבנקים הגדולים והכניסו דינמיקה חדשה. הצרכנים קיבלו יותר שליטה ובחירה.
עולם התחתון ושחיתות - מהפכה בשקיפות
בענפים רבים, בעיקר בנמלים ובהובלה, חדרו גורמי פשיעה מאורגנת. הם נהנו מכוחם של הוועדים וחסותם של מונופולים ממשלתיים. העדר שקיפות איפשר להם לשלוט במחירים ובשירותים. רפורמות ההפרטה והפתיחה לתחרות פגעו בהדרגה ביכולת העולם התחתון להשפיע על הכלכלה החוקית. בנוסף, חיזוק הרגולציה ומעבר למכרזים פתוחים מנעו ריכוז כוח בידי קבוצות קטנות, מהקיבוצים והמושבים, והקטינו את השחיתות.
צה"ל והשב"כ - תחרות גם במערכות הביטחון
המערכת הביטחונית הישראלית נשלטה במשך שנים על-ידי ספקים ותיקים, גם הם מהקיבוצים והמושבים, וסבלה מביורוקרטיה מסורבלת. נתניהו הוביל פתיחה של תחומי רכש ושירותים ליזמים פרטיים ולחברות טכנולוגיה צעירות. סטארט-אפים קיבלו הזדמנות לספק פתרונות חדשניים בתחומי סייבר, מודיעין ולוגיסטיקה. השינוי הכניס יעילות, חיסכון תקציבי והקטין את התלות במונופולים ותיקים. גם במערכות סגורות כמו צה"ל והשב"כ נוצרה תודעה של תחרות וחדשנות.
פתיחת השוק ליבוא - מהפכה לצרכן
היבוא המקביל היה אחד הצעדים הדרמטיים ביותר. במקום שהיבואן הרשמי יחזיק במונופול, כל סוחר יכול לייבא מוצרים, כל עוד הם עומדים בתקן. התוצאה: מוצרי חשמל, רכב, ביגוד, מזון ותרופות הפכו זמינים במחירים נמוכים בהרבה. הצרכן הישראלי, שבעבר שילם מחירים גבוהים על כל מוצר, החל ליהנות מתחרות אמיתית. פתיחת הגבולות ליבוא שינתה את חוויית הצרכנות בישראל.
השפעות חברתיות ותרבותיות - מהפוליטיקה אל חיי היומיום
הרפורמות הכלכליות לא היו רק עניין טכני. הן שינו את התרבות הכלכלית והחברתית בישראל. הציבור התרגל לחשוב כתחרותי ויזמי, להבין שיש לו זכות לדרוש שירות טוב יותר ומחיר נמוך יותר. קבוצות אינטרס שבעבר שלטו בשיח הציבורי איבדו את כוחן. גם התקשורת והעיתונות, שבעבר היו בשליטת ועדים ומדפיסים, נפתחו לתחרות טכנולוגית ומסחרית. התוצאה: חברה יותר פתוחה, יותר חדשנית ופחות מקובעת.
מערכת המשפט ובית המשפט העליון - רפורמות והשפעה
מלבד התחומים הכלכליים, נתניהו קידם גם שינויים משמעותיים במערכת המשפט והמשפט החוקתי. הוא הדגיש את הצורך להגביל את כוחו של בית המשפט העליון במובנים מסוימים ולהחזיר את האיזון בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הוויכוח הציבורי על 'פסקת ההתגברות', על מינויים לבית המשפט העליון ועל גבולות ההתערבות השיפוטית הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי.
לטענת נתניהו ותומכיו, מערכת משפט מאוזנת היא תנאי לכלכלה חופשית ותחרותית - שכן חוסר ודאות משפטית יוצר הרתעה אצל משקיעים ויזמים. הרפורמות שהציע תרמו לפתיחת דיון ציבורי רחב בשאלת האיזון בין דמוקרטיה ייצוגית לשלטון שופטים.
סיכום - השוק פתוח ליבוא, התחרות נושמת
הרפורמות שהוביל נתניהו לאורך השנים חוללו מהפכה היסטורית במשק הישראלי. הוועדים הגדולים נחלשו, הקרטלים נשברו, תחומים חדשים נפתחו ליזמים ותחרות נכנסה לכל פינה. הצרכנים נהנים מהוזלות, שירותים מתקדמים ופתיחות לשוק הגלובלי. היום ברור יותר מתמיד: פתיחת המשק לתחרות הייתה אחד הצעדים החשובים ביותר בתולדות הכלכלה הישראלית. החזון של נתניהו הפך את ישראל לכלכלה תוססת, דינמית וחדשנית - ואת האזרח הישראלי למרוויח העיקרי.