כל ישראלי שהמחויבות לביטחונה ולרווחתה של מדינת ישראל עומדים בראש סדר העדיפות שלו, חייב להתייחס ברצינות - ולא לדחות על הסף - לתוכנית הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה בעזה. הוא מספק את מה שישראל ביקשה מלכתחילה מהמלחמה: חיסול יכולותיו הצבאיות של חמאס, החזרת החטופים ויצירת אופק ביטחוני לישראלים ולעזתים כאחד.
נכון, התוכנית אינה מושלמת והיא מגיעה באיחור, וחלק מסעיפיה מוכרים לנו מדיונים שנערכו זה מכבר בישראל ובזירה האזורית. היא מחייבת מו"מ, עבודה מדוקדקת וערבויות ברזל. אבל זו בדיוק המשמעות של מדינאות אחראית: לקחת יוזמה רצינית וישימה, וללטש אותה סביב שולחן המשא-ומתן במקום לטרוק את הדלת בפניה.
בליבת התוכנית נמצאות תשובות ברורות ליעדי המלחמה של ישראל:
- מנגנון מיידי להפסקת אש ולשחרור החטופים, בתמורה לשחרור מדורג של אסירים פלשתינים.
- נסיגת צה"ל למעטפת ביטחונית סביב הרצועה, והחלפת הפעילות הצבאית השוטפת בנוכחות ייצוב בינלאומית.
- פירוק חמאס מיכולתיו הצבאיות, פירוק תשתיות הפיקוד שלו והוצאת ההנהגה מהמשחק הפוליטי לאחר שימסרו נשקם.
הקמת רשות חלופית זמנית בעזה בהנהגה פלשתינית מקובלת, ובגיבוי קואליציה בינלאומית-ערבית - שתנהל את השיקום ואת ענייני היומיום.
- הקמת כוח ביטחוני בפיקוח ערבי ובינלאומי, שימנע את שיקום תאי הטרור.
- מסלול ברור להחזרת הניהול בעזה למוסדות פלשתינים מתוקנים, כפוף לעמידה בסטנדרטים ביטחוניים ופוליטיים.
- שיקום נרחב של הרצועה במימון ובפיקוח קואליציה בינלאומית-ערבית.
השאלות עדיין פתוחות: האם חמאס יסכים להתפרק מנשקו? האם הרשות הפלשתינית והמדינות הערביות יוכלו להתכנס סביב אופק מדיני שיכלול גם את שאלת המדינה? אלה סוגיות שמחייבות דיפלומטיה קשה - לא תגובות אינסטינקטיביות מתוך אידיאולוגיה.
בישראל, הימין הקיצוני כבר מתייצב נגד התוכנית ואף פועל מול וושינגטון כדי לשכנע את ראש הממשלה להתנגד. זה צפוי - אבל אסור לפוליטיקה צפויה לקבוע את האסטרטגיה כשחיי חיילים ואזרחים מונחים על הכף. הקול השפוי בישראל חייב להתלכד. מי שדם החטופים קרוב לליבו; מי שחושש מבידוד דיפלומטי ומהידרדרות מעמדנו בעולם; מי שמבקש ביטחון אמיתי ומתמשך ולא הרפתקאות משיחיות - עליו לפעול לדיוק ולאימוץ המתווה, לא להפלתו.
ולבסוף, מילה על טראמפ עצמו: הוא פועל לפי מה שהוא מזהה כאינטרס אמריקני ולפי הלחצים הפוליטיים שסביבו. זה מחייב את ישראל להיכנס לדיאלוג קונסטרוקטיבי כעת - לפני שוושינגטון תשנה גישה או תציב אולטימטומים. בסופו של דבר הוא נשיא ארצות הברית, ואינטרס אמריקני - שבשלב זה דורש סיום מהיר של המלחמה - מעצב את החלטותיו. אני משוכנע שהתוכנית הזו מצילה את ישראל מעצמה. כדאי שנאמץ אותה - ומהר.