על עטיפת תיק העבודות העשוי ידנית מבריסטול שחור, שהתבלה עם השנים, מופיעות המילים: " החיים המזרחיים בארץ ישראל בעברית ובאנגלית, 12 ציורים". כמו-כן מודבק ציור של יהודי מעמיס שק כבד על גבי חמור, על-רקע ים. עם פתיחת התיק מתגלה אוצר בלום. בדף הראשון מצד שמאל מופיע הכיתוב בעברית ובאנגלית: החיים המזרחיים בישראל, מצויר בידי אירנה באום (ציורי יד בצבעי מים). בחלק התחתון של דף הפתיחה מצוירת תווית בצורת מלבן קטן ובתוכו המילים: ספרי חנות ספרים, מרכז הכרמל. חיפה, טל. 8251. 1. בפנים מונחים 12 רישומים: 1. אפית פיתה, 2. כביסה גדולה, 3. רקודים מסורתיים עם להקת ענבל", 4. להקת "ענבל" נשים רוקדות, 5. ילדים רוקדים הורא (כך כתוב בטקסט), 6. דייגי טבריה זורקים רשת לים כנרת, 7. נשים ערביות נפגשות בשוק נצרת, 8. קניות בנצרת, 9. ילדי בדואים במדבר, 10.כוון הביתה, 11. טיול משפחתי, 12. אריגת שטיחים בידי יהודי מרוקו . דף ורוד מצורף מעיד על כך שהפריט היה במכירה פומבית בשנת 2008, אבל לא נמכר והתגלגל הלאה עד שהגיע לחנות יד שנייה.

הרישומים האווריריים צוירו בקו אחד בטוח וברור, בציפורן עם טוש (דיו), ותוספת קלה של צבע מים. בחלק מהעבודות הקווים נפסקים בחלקם ומשאירים למתבונן להשלים את התמונה. הצבע העדין מופיע באזורים מוגבלים, הקו המינימליסטי הברור והעדין והרקע הלבן מקנים לרישומים קלילות ואווריריות. ישנם מעט רישומים המתארים תנועה דינמית עזה ומקצבית, כמו בתיאור הרקדניות מלהקת "ענבל" בהם מופיעים צבעים דומיננטיים: בכתום (צבעי מים) ובשחור (גיר פנדה שחור). האומנית מצליחה במעט קווים וצבע להעביר את הווי החיים של הדמויות המתוארות. הדמויות המשורטטות בתמצות ובמיומנות הן העיקר, ופעולתן מושלמת בדמיוננו, לפי ההנחייה של שם העבודה. הרקע מרומז על-ידי סימנים כמו הקו המסמן תנועה והתקדמות בדרך שנעשתה ברישום: " כוון הביתה". הדמות הרכובה על חמור בצד ימין נראית מאחור וקו הדרך מתפתל מאחוריה והדמות משמאל והחמור עליו היא רכובה נראים מלפנים, כשהדרך שעליהם לעבור מסומנת בקו המתפל לפניהם. היא מתארת התרחשות בה שני הרוכבים חולפים אחד על פני השני כל אחד בדרכו המנוגדת ומוצאים רגע להחליף מבטים ואולי גם כמה מילים, תוך כי תנועה.

יכולתה בתפישת רגעים במינימום של אמצעים וברמזים המשתפים את הצופה בחוויה באה ליד ביטוי לדוגמה ברישום: "אריגת שטיחים על-ידי יהודי מרוקו". למרות שאין כאן גברים אלא נשים וזהות ארץ מוצאן לא ניתנת לאבחנה בציור אלא רק משתמעת מהשם המלווה אותו. בציור ניצפות שתי נשים ישובות על הקרקע כשעל הקרקע מונח נול אריגה. הן שקועות בעבודתן המונוטונית אך המצריכה דיוק, דבר שעובר בצורה ברורה גם בהבעת פניהן וגם בשפת גופן. אירנה באום רשמת מעולה שמילאה תפקיד חשוב בביסוס לימודי האופנה בארץ ישראל ובהנצחת ההווי הייחודי שלה.