ד"ר אודי לוי, מומחה ללוחמה פיננסית, שירת במשך שלושים שנה בשורה רחבה של תפקידים באגף המודיעין בצה"ל, במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, במועצה לביטחון לאומי, ובמשרד ראש הממשלה. ביוני 2022, פרסם ד"ר אודי לוי מאמר שכותרתו "לוחמה כלכלית ישראלית - מאין באנו ולאן הולכים?", ולהלן קטע מהמאמר העוסק בנסיבות שהובילו לסגירת יחידת "צלצל" במוסד: הסכם הגרעין שנחתם ביולי 2015 הביא למעשה לתום עידן בתפיסה הישראלית באשר למערכה הכלכלית. נראה, כי באבחת סכין חלה נסיגה מוחלטת בנכונות של מדינת ישראל להמשיך במערכה הכלכלית. האכזבה הגדולה בישראל מהמהלכים האמריקנים הושלכו מיידית על המערכה הכלכלית. למעשה נוצרה מעין משוואה שדיברה על כך שכשלון סיכול פרויקט הגרעין קשור בטבורו לכישלון מדיניות הסנקציות האמריקנית ולחוסר התוחלת של לוחמה כלכלית בכלל. תפיסה זו, ביחד עם שינויים בראשות ארגוני המודיעין הביאה לנסיגה דרסטית בנכונות של המערכת הביטחונית להמשיך ולפתח את תחום הלוחמה הכלכלית. בהתאם ב-2016 פורקה יחידה "צלצל", הוקם גוף חדש במשהב"ט אשר התמקד בהליכים הבינ"ל ומשפטיים נגד חמאס וצומצם העיסוק בנושא בצה"ל ובמוסד. במערכה הכלכלית מול אירן, האמריקנים ובהמשך לכך גם בישראל למדו על בשרם את מגבלת השימוש בסנקציות ככלי להשגת יעדיהם. על-אף השליטה הכמעט בלעדית של האמריקנים במערכת הכלכלית העולמית, מדיניות הסנקציות האמריקנית הייתה תלויה בנכונות ובהסכמה של מדינות העולם לקחת חלק במערכה. התלות במדינות אחרות בהצלחת מדיניות הסנקציות הפכה את השימוש בו ככלי כמעט בלתי אפשרי ליישום מקסימלי, בנסיבות בהן הסינים, ההודים והרוסים מתנגדים למדיניות האמריקנים ופוגעים בחוסן מסגרת הסנקציות, ומדינות אירופה אינן מוכנות לקבל את התכתיב האמריקני. שנים לאחר מכן, מחקר מקיף שנערך בארה"ב הוכיח בצורה ברורה, כי יש הבדל מהותי בהשפעה בין סנקציות חד-צדדיות, כמו בתקופת דונלד טראמפ, לסנקציות רב צדדיות, אם ניתן היה להבטיחן. המסקנה המרכזית הייתה שאם הסנקציות בתקופת טראמפ היו רב צדדיות, היה בכוחן לשנות את התנהגותה הפוליטית של ממשלת אירן. על-פי המחקר, בסבירות גבוהה שאם העולם היה נרתם למערכה מול אירן ככל הנראה אירן לא הייתה "שורדת" את המערכה הכלכלית נגדה. [סימוכין1]

כתבה קודמת

מרס 2020 - ד"ר אודי לוי מבקר את מדיניות ישראל כלפי קטר ותשלום האתנן לארגון טרור, אך מציין "אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטרי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם חמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה". [סימוכין2]