מאז הבחירות האחרונות וכינונה של ממשלת הימין הנוכחית ביטויים כגון "הימין המשיחי" ו"משיחיסטים" נכנסו ללקסיקון הפוליטי על-ידי האופוזיציה כביטויי גנאי קבועים ביחס לימין. עם זאת, תופעת ה"רק לא ביבי" עונה לקריטריונים של דתות חילוניות ותנועות משיחיות כפי שהן מוגדרות במחקר המדעי. תופעה זו מחייבת לנסות להבין לעומק את משמעותה של המשיחיות בפוליטיקה בישראל.
גדולי ההיסטוריונים במאה ה-20 והוגי דעות שחקרו את הרעיון המשיחי בישראל ראו במשיחיות תופעה ייחודית שמאפיינת את ראיית העולם היהודית. מגרשם שלום עד לדור החוקרים שבאו אחריו, נתפסה המשיחיות כמניע המרכזי לשרידותו של העם היהודי, מקור כוחו וכעמוד התווך של קיומו מגלות בבל עד למהפכה הציונית. החידוש הגדול ביהדות שפיתחו נביאי ישראל קבע שהזמנים הטובים בוא יבואו בעתיד, ובאחרית הימים הטוב ינצח את הרוע ותבוא תקומה וגאולה לישראל.
היסוד המשיחי ביהדות אומץ גם בנצרות, ושימש השראה לתפיסות גאולה אשר אינן מוגבלות רק לעולם הדתי. במאה ה-19 עם החילון והיחלשותה של הדת המסורתית התפתחו כחלופה חילונית שתי תופעות אידיאולוגיות - הסוציאליזם והלאומיות. שתיהן התקבלו במחקר כדת חילונית משיחית. הסוציאליזם דוגל בגאולה ובתיקון האדם והעולם, כאן ועכשיו, באמצעות מאבק פוליטי. הלאומיות בתורה רואה את מימושה של גאולה משיחית בכינון מדינת לאום ומציעה לאדם "אל-למוות" חילוני, חיי נצח בתוך הזיכרון הקולקטיבי של האומה. בנדיקט אנדרסון, ציין שאנדרטות לחייל האלמוני לצד טקסים וחגים לאומיים הם סמלים של הלאומיות המודרנית כדת חילונית.
בעם היהודי השילוב בין הסוציאליזם והלאומיות הבטיח הצלחה חסרת תקדים למהפכה הציונית. הרעיון הציוני מראשיתו התפתח כ"דת חילונית". דוד אוחנה, מהחוקרים הבולטים של האידאולוגיה הציונית הגדיר את הציונות של הרצל ובן-גוריון כמשיחיות חילונית. מראשיתו של הרעון הציוני מהותו כמשיחיות חילונית הייתה מובנת מאליה.
לאחר קום המדינה דעכה ההתלהבות סביב הקמתה, והיסוד המשיחי שבעם היהודי חיפש לעצמו דת חילונית חדשה. כך נולדה אמונה חדשה, שהייתה משמעותית אך לפרק זמן קצר יותר מהאידיאולוגיה הציונית, וגם עוצמתה המשיחית לא השתוותה לזו שקדמה לה. האמונה בצה"ל תפסה בהדרגה מקום מרכזי. היא הגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים, אך החלה להיחלש אחרי מלחמת יום הכיפורים. למרות זאת ממשיך צה"ל לזכות באמון הציבור בתור הכוח המרכזי השומר על ביטחון המדינה.
בעקבות השבר של מלחמת יום הכיפורים נולדה דת חילונית חדשה בעלת להט משיחי והיא האמונה שגאולת ישראל תבוא מתוך שלום ומתהליך השלום. הדת ההמונית של השלום החלה להתערער עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, דעכה במהלך הסבבים ברצועת עזה לאחר ההינתקות, ולבסוף חדלה להתקיים כדת לאחר 7 באוקטובר. ידועות דתות רבות שחדלו לשמש כדתות המונים אך המשיכו להתקיים בקרב מיעוטים קטנים ככתות. השבתאות למשל שרדה ככת ביהדות במשך מאתיים שנה לאחר מותו של שבתי צבי. בדומה לכך, גם הציונות הקלאסית, השמאל הביטחוניסטי ותנועות השלום ממשיכים להתקיים - ובעתיד עוד ימשיכו - בקרב מיעוט קטן בשמאל הישראלי.
עם שקיעתה של דת השלום, המענה לצורך העמוק באמונה בגאולה משיחית בא לידי ביטוי בדת חילונית החדשה - "רל"ב" שעונה לקריטריונים של דתות ותנועות משיחיות. תופעת ה"רל"ב" מקפידה לקיים פולחן דתי בטקסים, בתהלוכות תיאטרליות ובסמלים שאופייניים לדתות. כמו כל דת בשיא כוחה גם הרל"ב לא סובלת כפירה ולא מוכנה לדו-שיח עם דעות שונות. כמו בדתות אחרות, אחרי עידן נתניהו, גם דת ה"רל"ב" עשויה לשרוד במשך דורות ככת קטנה שתמשיך לקיים טקסים להוקעת "ביבי השטן" ששלט בעבר עלי אדמות.