בהינתן סירובה הנחרץ של ממשלת ישראל, בראשותו של בנימין נתניהו, להכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אשר רוב העם, חלק הארי שלו, תומך בהקמתה וסבור שהיא צו השעה, צריכה להישקל הקמתה באמצעות החלופה הנוספת, שמאפשר חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה ממלכתית:
1. חוק ועדות חקירה מסמיך את ממשלת ישראל להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
2. חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958, מסמיך את הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דוח של מבקר המדינה. החלטה זו מתקבלת על-פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא.
במצב הנוכחי, כל עוד מבקר המדינה לא צפוי, בעתיד הנראה לעין, להחליט - על-פי חוק! - על הקמת ועדה הכרחית ונדרשת כזאת, זה הזמן להעלות על סדר היום הציבורי הגשת הצעה לתיקון החוק ולהרחבתו.
במסגרת התוספות או החלופות לחוק הקיים ניתן, לדוגמה, להסמיך את נשיא המדינה להורות על כינונה של ועדת חקירה ממלכתית. הנשיא הנוכחי, יצחק הרצוג, ודאי תומך בהקמה, אבל ייתכן כי משיקולים שונים או לא חוזר השכם והערב על בקשתו או דרישתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
יודגש, כי בשני המקרים, המפורטים בחוק המסמיך גופים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. בוועדת חקירה ממלכתית יש לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט, כאמור, שיצא לגמלאות או שפרש.
חלק ניכר מהמשפחות השכולות תובע במפגיע, כאן ועכשיו, הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הדגש על ממלכתיות הוועדה נובע, בין היתר, מהחשש כי אם וכאשר תוקם, כחלופה, ועדת חקירה ממשלתית, החלטותיה יהיו נגועות בשיקולים פוליטיים, ודאי אם וכאשר מי שימנה אותה תהיה הממשלה הנוכחית, אשר החל מהעומד בראשה וכלה באחרון שריה הזוטרים, מוחזקת, ובדין, ובצדק, אחראית למחדל הנורא של שבעה באוקטובר 2023, ולטבח שהתאפשר בגינו.
עד שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית, לא ינוחו ולא ישקטו התובעים את הקמתה לאלתר. הם לא יניחו לממשלת הדמים להתחמק לעד מהחובה המוסרית העליונה, כלפי המתים שנטבחו בטבח וההרוגים והנרצחים במהלך המלחמה שעודנה ניטשת בעזה. יכול מאוד להיות כי אם וכאשר יתייצב כבוד נשיא המדינה בראש הציבור התובע הקמת ועדת חקירה, מעמדו הממלכתי, משקלו המוסרי והציבורי, יאיץ את הקמתה, גם אם לפי שעה החוק לא מסמיך אותו לכונן אותה.
פ