ברשימה זו, המוקדשת לדמותו של אהרון ציזלינג, אני מבקש להתייחד עם בת דודתי האהובה, חנה קלינסקי ז"ל בת המושבה פתח תקוה, ועם חברה לחיים, יובל ציזלינג ז"ל, בנו של אהרון ציזלינג, מי שנמנה בין חותמי מגילת העצמאות והיה שר החקלאות הראשון בממשלת ישראל הזמנית וחבר בכנסת הראשונה והשנייה. מצער, שישנם אנשים שעשו היסטוריה, ופועלם נעלם מאיתנו אי-שם בתהומות הנשייה של ההיסטוריה. כזה היה אהרון ציזלינג. החלטתי לכתוב בקצרה דווקא על דמותו של אהרון ציזלינג לאחר שסיימתי לקרוא את ספרה של דינה פורת "הנהגה במלכוד". ספר הנוגע בעצב רגיש ביותר בזיכרון ההיסטורי שלנו. ספר שלא נרתע מהמתמודדות עם שאלת התגובה של הישוב היהודי והנהגתו בארץ ישראל לשואה, בימים שכבר הגיעו עדויות על מה שמתרחש באירופה. היה קשה לעמוד מול התיעוד, שמביאה דינה פורת בספרה מדיוני הסוכנות היהודית ומוסדות התנועה הציונית. תיעוד שמתוכו היא מעלה מסקנה כואבת, מסקנה המצמררת את הקורא - "בן גוריון היה סבור, כי בתוקף תפקיד שהוטל על הסוכנות, אין היא יכולה ואינה רשאית להקדיש את זמנה וכוחה להצלה, ובדעתו זו הוא נשאר עקבי מאז החלו בארץ בדיונים אלו". (עמ' 488)