בימים האחרונים רץ איזה פוסט שכתבתי על ינון מגל לפני ארבע שנים. בואו נסגור את הסיפור הזה. אתם יכולים לחפש ולמצוא את כל הקטעים בעולם שבהם טינפתי על הימין ועל בנימין נתניהו ועל כל מי שתומך בו, כמו ינון מגל. כן. שם הייתי. חולה רלב"יזם אנוש. שטוף מוח. מלא שנאה בלי לדעת למה... מודה. שם הייתי.
טינפתי חופשי על כל מי שהריח ימין בלי לחשוב לרגע, כי הייתי בטוח שאני חלק מהשמאל הנעלה שצריך לנהל את המדינה וצריך לעשות הכל כדי להוריד את נתניהו ותומכיו מהשלטון.
אז תוציאו כמה קטעים שלי מאז שאתם רוצים. אין בעיה. ויש בשפע. אני לא מתכחש למה שהייתי. אני רק שמח שהתעוררתי מהעיוורון המסוכן שהייתי בו.
הייתי חלק מהשמאל הזה אבל בורא עולם פקח את עיני, עוד לפני שבעה באוקטובר, ומאז על אחת כמה וכמה. לא שוכח איפה הייתי. לא שוכח מי הייתי. אם אצטרך לבקש סליחה ממישהו שנפגע ולא סלח אתנצל בשמחה. הייתי שם. תודה לאל שניצלתי בזמן.
אתם לא יכולים להביך אותי עם העבר שלי, כי אני לא מתכחש לו. אני מבין בזכותו את מה שעובר על השמאל היום ומאחל להם התפקחות. הדרך שלהם הובילה ותוביל לסוף המדינה.
במקום להתעסק בעבר ובמה שאני או משהו אחר אמר עדיף שתסתכלו על הווה ותתעוררו. למען השם. תתעוררו.