הסכם השלום הגדיר את הגבול הבינלאומי בין ישראל לירדן באמצע נהר הירדן. הסכם השלום בין ישראל לירדן קובע באופן מפורש את הגבול ביניהן ומגדיר את תחומי הריבונות: ממזרח לנהר הירדן - הריבונות ירדנית; ממערב לו - הריבונות ישראלית. הכנסת אישרה את ההסכם בחוק, והחוק פורסם ברשומות ביום 10.2.1995. לפיכך, הריבונות על כל השטחים שממערב לנהר הירדן היא ישראלית, הן מתוקף ההסכם הבינלאומי שנחתם על-ידי נציגי המדינות ובמעמד נשיא ארצות הברית, והן מתוקף חוק מפורש שכבר אושר בכנסת. במרוצת השנים הונחו על שולחן הכנסת עשרות הצעות חוק להחלת ריבונות ישראלית על אזורים שונים - יהודה ושומרון, בקעת הירדן, מתחם קבר יוסף, מעלה אדומים ועוד. ואולם כולן התבססו על הנחה שגויה מיסודה: שלמדינת ישראל אין כיום ריבונות באותם אזורים, וכי יש "להחילה" בחוק. הנחה זו מוטעית בשני חלקיה - ראשית, מבחינה משפטית־בינלאומית לישראל קיימת ריבונות מלאה ממערב לירדן, כולל ביהודה ושומרון; שנית, אין מושג של "החלת ריבונות בחוק" במשפט הבינלאומי, שכן ריבונות אינה נוצרת על-ידי חקיקה פנימית אלא באמצעות הכרה והסכמים בינלאומיים. על-פי המשפט הבינלאומי, לישראל קיימת ריבונות חוקית, ממוסמכת ומוכרת בכל שטחי יהודה ושומרון. בפועל, היא ממומשת במלואה בשטחי C ובאופן חלקי בלבד בשטחי A ו-B. המשפט, השיפוט והמינהל בשטחי C הם ישראלים לכל דבר ועניין. אמנם, החוק המוחל שם הוא לעיתים צבאי, אך זוהי סוגיה מנהלית פנימית שאינה נוגעת למעמד הריבוני ואינה דורשת תיקון חקיקתי. הצעות החוק ל"החלת ריבונות" אינן מועילות - הן מזיקות להתיישבות ביהודה והשומרון בהיבטים רבים: Rאשית, הן יוצרות מצג שווא כאילו ישראל איננה ריבונית ביהודה ושומרון, ובכך מחזקות את טענות ה"כיבוש" של גורמים עוינים. שנית, הן מחלישות את הלגיטימציה המשפטית של ההתיישבות. שלישית, הן עלולות לפגוע בהכרה הבינלאומית בהסכם השלום עם ירדן. כפי שראינו מהצהרות נשיא ארה"ב טראמפ וסגן הנשיא ואנס, פרובוקציות מעין אלה עלולות לערער את ההכרה האמריקנית בהסכם השלום עם ירדן - ההסכם המאשר את ריבונות ישראל ממערב לירדן. רביעית, הן מעניקות בעקיפין לגיטימציה למדינה פלשתינית באותם אזורים שבהם לישראל אין שליטה אפקטיבית, ובפרט בשטחי A שבהם המשפט והמינהל פלשתינים. חמישית, מהלך חקיקתי כזה חסר כל תוקף במשפט הבינלאומי. ניסיון דומה נעשה על-ידי רוסיה בניסיונה "להחיל ריבונות" על אזורים באוקראינה - ונכשל לחלוטין. הניסיונות לחוקק "חוק ריבונות" נובעים מאי־הבנה בסיסית של המשפט הבינלאומי ושל המעמד המשפטי של יהודה ושומרון. האתגרים האמיתיים של ההתיישבות מצויים בתחום התשתיות, התכנון ורישום המקרקעין, ולא בשאלת הריבונות. חקיקה הצהרתית בנושא זה אינה רק מיותרת - היא עלולה לפגוע בהתיישבות ובמעמדה החוקי של ישראל בזירה הבינלאומית.