אני חוזר מסבב של הקרנת הסרט שאותו עשיתי בשבועיים שלפני הבחירות בארצות הברית שקראתי לו Swing state(s) of mind. אחת השאלות שעלתה כמעט תמיד בסוף כשקיימתי שיחה עם הסטודנטים הייתה איך ידעתי להגיד בשידור חי, כפי שמובא בסרט, על ניצחונו של דונלד טראמפ למרות שתשעה מתוך עשרה מכוני מחקר בארצות הברית קבעו שזו תהיה קאמלה האריס ואיך לא פחדתי לכאורה להמר. התשובה שלי קצת מורכבת אבל אני אנסה לשטח אותה למדיום של טוויטר... הסברתי לסטודנטים שיש שני סוגי מדעים מדויקים - מדעי חברה, ומדעי הרוח. במדעים מדויקים אחד ועוד אחד תמיד יהיו שניים. מדעי החברה שמתיימרים להיות פסיידו מדע מדויק, מנסים באמצעות משקולות מסוימות לנבא בקבוצת מדגם מובחנת איך יראה תוצאות של סקר באוכלוסייה. אלא מה היא? אמרתי להם, שבשנים האחרונות (והנה לכם עוד דוגמה בולטת מהלילה ל"בחירות צמודות" שאפילו הביאה לביטול נסעיתו של בנימין נתניהו לארגנטינה מחשש לפגיעה בנשיא) תקפות של סקרים, הופכות יותר ויותר לתקפות של ניחוש עץ או פלי בהפלה של מטבע, במקרה הטוב, או, במקרה הפחות טוב, הטלה של קובייה. לעומתם, במדעי הרוח, אנחנו מאמינים במחקר איכותני - לשחוק סוליות של נעליים, לחפש חומרים ראשוניים, ולנסות לגבש עמדה שאיננה מתיימרת להיות עמדה עם אחוזי תיקוף אלא מבוססת מצרפיות של הנתונים שניתנו בזמן שבו נעשה המחקר. אמרתי להם, וזה גם בא לידי ביטוי בסרט, שכאשר ישבתי עם מלצרים בלאס וגאס, ובמענה לשאלתי על ביטול מיסוי על טיפים, הם השיבו לי - "על מה אתה מדבר, אנשים היום כבר לא משאירים טיפ" הערכתי, (במיוחד שזה כבר היה בסוף המסע), שבדו קרב בין שני מועמדים מוכרים, הסבירות, שקאמלה האריס תנצח, איננה קיימת. לא חשבתי שהניצחון של טראמפ יהיה בכל שבע המדינות, וגם לא שיערתי שב-49 מתוך 50 מדינות טראמפ יגדיל את דפוסי ההצבעה אליו ביחס ל-2020, אבל היכולת לחקור בשטח עשרות אנשים, במדינות שונות, מתחומים שונים, נתנה לי אספקלריה, שאפשרה לי לספק הערכה מחושבת שטראמפ ינצח. כעת, השאלה הנשאלת היא האם סקרים הם נטולי כל תוקף מדעי בכלל? אני לא יודע להגיד אם יש לי תשובה מובחנת לנושא, אבל הרבה יותר מידי פעמים, בהרבה יותר מידי תקופות, בהמון מירוצים, ובמקומות שונים על פני הגלובוס, הכלי הזה הוא לא יותר מאשר הטלת מטבע ביום טוב... מסתבר, שהיכולת להתנבא, על בסיס אומדן של סקר, חייבת לעבור איזה שהוא שידוד מחדש של אנשי סטטיסטיקה כדי לנסות ולענות על השאלה האם הכלי הזה בכלל תקף, ואם כן מהי קבוצת המדגם הנדרשת ומה האחוזיות של ההסתברות של דיוק מאובחן בבואך להתיימר ולנסות להציג תמונת מצב. יותר שאלות מתשובות, אבל, זה האירוע... שמעון פרס המנוח, שהבין דבר או שניים בסקרים, אמר שסקר זה כמו בושם, אפשר להריח אבל לא לשתות.