תוכנית טראמפ, על 20 סעיפיה, היא עדיין לא יותר מאשר פוטנציאל המחכה למימוש. זאת, למעט ההתקדמות הניכרת במסגרת השלב הראשון של המתווה - החזרת החטופים החיים כולם וחלק מהחללים החטופים. אם תיושם התוכנית במלואה, היא תוכל להיחשב כהישג משמעותי לישראל ומימוש מטרות המלחמה שהוגדרו על-ידי הממשלה, כשעליהם נוספת גם תוחלת אסטרטגית – הרחבה משמעותית של הסכמי אברהם כתשתית לארכיטקטורה אזורית חדשה, שישראל היא נדבך מרכזי בה. מנגד, חמאס, אשר מפר את ההסכם מאז השלמת היערכותו מחדש של צה"ל לאורך הקו הצהוב, כבר מסמן בבירור שאין בכוונתו להיעלם מהמפה הפוליטית, לא כל שכן להתפרק מנשקו ולאפשר פירוז של רצועת עזה. לכן, חשיבות רבה נודעת לכך שישראל תנווט כעת בין המצבים השונים שיכולים להתפתח במציאות מורכבת זו, ותנסה לקדם את האינטרסים שלה על בסיס עקרונות תוכנית טראמפ. וחשוב מכך: תוך הפרדה חדה בין שאיפות לא-ריאליות לבין יעדים בני-השגה. השימוש במושג "תוכנית" מטעה, מכיוון שלמעשה מדובר במסגרת רעיונית-חזונית, במתווה ולא בתוכנית פרטנית של ממש. מתווה טראמפ הוא למעשה מסגרת עקרונות לקידום תכלית אסטרטגית, החורגת במהותה ובהיקפה מרצועת עזה. מה שחשוב לנשיא דונלד טראמפ הוא מיסגור השלב הראשון במתווה – שחרור החטופים והיערכות מחדש של כוחות צה"ל לאורך הקו הצהוב - כסיום המלחמה. טראמפ הצליח לגייס את מנהיגי המדינות הערביות החשובות לצד טורקיה, אינדונזיה, פקיסטן, מדינות אירופיות מרכזיות ואפילו יפן, אזרבייג'אן וארמניה לתמוך במתווה, ולהתכנס לפסגה חגיגית ומתוקשרת בשארם א-שייח במצרים במעמד טקסי של חתימה על הסכם והכרזה על "שחר של יום חדש" במזרח התיכון. במהלך זה קיבע טראמפ את עובדת סיומה של המלחמה ברצועת עזה, וכפה על ישראל ובאמצעות קטר, טורקיה ומצרים על חמאס לקבל את התוכנית. אלא שמדובר בקבלה מותנית ובקבלה לכאורה. למעשה, שני הצדדים הסכימו במו"מ אינטנסיבי ומהיר לקבל את השלב הראשון של המתווה. אלא, כאשר מדובר בתוכנית בכללותה, ישראל מקבלת אותה כמכלול רעיוני, עם מקום לשינויים ולהתאמות בכל הקשור לסוגיות ביטחוניות: מאפייני ההיערכות של צה"ל, האחריות הביטחונית הכוללת וחופש הפעולה המבצעי, וגם לאופן ניהול תהליך השיקום ומידת המעורבות וההשפעה של ישראל עליו. חמאס, מצידו, בהודעה פתלתלה בניסוחה, דחה למעשה את התוכנית ככל שמדובר בהתפרקות הארגון מנשקו ופירוז הרצועה, ובהקמת משטר נאמנות (מועצת השלום, שבפועל תחנוך את ממשלת הטכנוקרטים). הארגון מוכן לוותר על השליטה האזרחית, אך לא על השפעתו על הרכב הממשלה; ובנוסף אינו מוותר על מעורבות בתהליך השיקום. כל אלו, וכן ה"משחקים" של חמאס בנושא השבת גופות החטופים החללים, מעידים שהארגון מתכוון לשמר את מעמדו כגורם דומיננטי ברצועת עזה.