בנימין נתניהו מנסה להסביר לשופטים שלדרוש ממנו להגיע שלושה ימים בשבוע כדי להעיד - זה לא מתקבל על הדעת. הוא מספר שהלך לישון בארבע לפנות בוקר, אחרי שיחות ביטחוניות לתוך הלילה, ומתאר את עומס המשימות והאחריות.

שתי הערות:

1. העובדה שנתניהו צריך להסביר לשלושה שופטים של בית משפט מחוזי דברים אלמנטריים שמובנים לכל ילד, מזכירה לנו לאיזו רמה של אטימות וניתוק הגיעה מערכת המשפט הישראלית. מערכת המשפט הישראלית פוגעת, באופן מכוון, בביטחון המדינה ובאינטרסים החיוניים שלה. 2. אבל לא רק באינטרס הציבורי ובביטחון המדינה בית המשפט פוגע. הוא גם פוגע פגיעה קשה בשלטון החוק עצמו. כי כאן חשוב להזכיר: בניגוד לדברי נתניהו, זה לא בית המשפט שהחליט שראש ממשלה יכול להיות גם נאשם. זה חוק יסוד הממשלה החליט על כך, כאשר קבע, באופן מפורש, שראש ממשלה חייב לפרוש רק לאחר הרשעה בפסק דין סופי. וההסדר הזה - הגיונו האלמנטרי עימו - על-מנת לא לתת בידי יועצים משפטיים את הכוח להדיח ראש ממשלה מתפקידו על-ידי הגשת כתב אישום, ובכך לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי כולו. סיכומם של דברים: חובה על שופטי בית המשפט המחוזי לפעול כך שנתניהו יוכל להמשיך ולתפקד באופן סביר כראש ממשלה, גם בהיותו נאשם. כך קובע ההיגיון החוקתי הדמוקרטי הבסיסי, כך קובע השכל הישר, וכך, בפשטות, קובעים חוקי היסוד של המדינה. את שלטון החוק צריך ליישם, ולא רק להכריז עליו גבוהה גבוהה. וראש הממשלה לא צריך להסביר ולהתחנן, כעני בפתח, את מה שכל בר דעת יכול להבין לבד. בושה וחרפה.