הפרקליטה הצבאית הראשית אלוף יפעת תומר-ירושלמי עומדת כרגע במוקד הרעש. אך חשוב מאוד להסב את תשומת הלב גם להתנהלותה השערורייתית בפרשה של גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה.
על כך שהפרקליטות הצבאית עשתה כל מאמץ להסתיר ולטייח את פרשת הדלפת הסרטון - כבר אין צורך להרחיב. כעת אנחנו גם מתחילים להבין מדוע. אך כל זה לא היה מתאפשר ללא גיבוי נמרץ מצד היועצת.
ונשאלת השאלה: כיצד הסכימה היועצת לתת גיבוי נמרץ כל-כך לקנוניית טיוח והסתרה שקופה כל-כך? כיצד הסכימה לטעון בכתב תשובה לבג"ץ את הטענה השערורייתית והשקרית במובהק, שלפיה אין צורך מיוחד בחקירה - משום שההדלפה לא פגעה בביטחון המדינה?
כיצד זה שהיועצת המשפטית, שיודעת לצעוק "ניגוד עניינים!!" שלוש פעמים בשבוע כאשר מדובר בשרי הממשלה או בעומד בראשה - השתתקה פתאום, ונתנה יד לניגוד עניינים בוטה כל-כך, כאשר מדובר בניסיון של הפרקליטה הצבאית הראשית לטייח את פרשת ההדלפה החמורה?
למען האמת, מבחינתי - ומבחינת כל מי שעוקב למשל אחרי מה שאני כותב כאן על היועצת כבר קרוב לשלוש שנים - לא צריכה להיות כאן הפתעה גדולה. הרי היועצת המשפטית לממשלה מועלת בתפקידה המקצועי מזה זמן רב. בשורה ארוכה של מקרים סירבה לייצג את עמדת הממשלה ולגבות את מהלכיה, גם כאשר לא היה כל קושי משפטי לעשות כן. היועצת הפגינה, פעם אחר פעם, התנהלות לעומתית כלפי הממשלה - והכול משיקולים פוליטיים שקופים.
כל ההשחתה הפוליטית המחרידה הזאת זכתה למחיאות כפיים ולגיבוי מצד "הקהילה המשפטית" שהתייצבה מאחוריה, ומצד התנועה ל"איכות" השלטון שהדביקה את תמונתה על אוטובוסים - כי כל אלה, למרות תאריהם המטעים, ראו בהתנגדות הפוליטית לנתניהו את העיקר, ובהתנהלות משפטית מקצועית והגונה - את הטפל.
ולכן, אותי זה לא מפליא כלל לגלות שמי שנתן ידו במשך תקופה ארוכה כל-כך להשחתה מקצועית מחרידה כל-כך של הייעוץ המשפטי, והכול משיקולים פוליטיים - יתעורר בוקר אחד לגלות שההשחתה המקצועית שאותה גיבה בהתלהבות כה רבה, הגיעה גם למחוזות הפליליים של מתן גיבוי לטיוח ולהסתרה, להצהרות שקר ולשיבוש הליכי משפט.