כשיריב לוין השיק את הרפורמה המשפטית בתחילת 2023, הוא תיאר לעצמו שתהיה התנגדות, אבל הוא לא דמיין עד כמה. הוא לא הביא בחשבון את היעדר הגבולות של האחוס"לים, שלא בחלו בפגיעה במדינת ישראל, בכלכלתה, ובמיוחד את הקריאות ל"הפסקת התנדבות". כשמסתכלים על היקף הכוחות של היוריסטוקרטיה הישראלית היום לעומת תחילת 2023, אין ספק שלוין נחל כישלון חרוץ: בג"ץ הרחיב את סמכויותיו, ובכלל זה לפסילת חוק יסוד, פיתח את דוקטרינת "הפקיד כמנהיג" והרחיב באופן דרמטי את סמכויות הפקידים על חשבון נבחרי העם, ורק הרחיב את האקטיביזם השיפוטי בזירות של גיוס בחורי ישיבות ומינויים. ההישג המשפטי הקטנטן שהשיג לוין היה מינוי אשר קולה כנציב התלונות על שופטים - תפקיד חסר שיניים שרק מטריד מדי פעם את עמית, אבל לא באמת משנה את מבנה הכוח בישראל. אבל ברמה החוץ משפטית אירעו מספר דברים ששינו את התמונה הכוללת של המאבק. המחאה הקצינה מדי והפכה להיות "בלפור מס' 2" - אותם אנשים, אותם קיצוניים, אותם הזויים. הציבור הרחב התוודע להשלכות ההרסניות של הקריאות להפסקת התנדבות, שעודדו את החמאס לתקוף כשאנחנו חלשים, ואת אי-כשירות צה"ל ובמיוחד חייל האוויר בשבעה באוקטובר. ביידן הלך והגיע טראמפ, שמתעב את הדיפ סטייט האמריקני, ורואה במחאת קפלן בת ברית של אויביו הדמוקרטים. והיוהרה הקיצונית של היוריסטוקרטיה הרחיקה ממנה עוד ועוד אזרחים. נוצרה תחושת מיאוס עמוקה בקרב ההמונים, ולא רק בימין, כלפי היוריסטוקרטיה ובני בריתה. מינוי זיני היה גיים צ'יינג'ר. נהוג לומר שליוריסטוקרטיה אין לה "לא ארנק ולא חרב, אלא את אמון הציבור". את אמון הציבור הימני היא מזמן הפסידה, אבל "החרב" הייתה השב"כ. וההגמוניה הישנה נהגה כעניין שבשגרה לעשות בשב"כ שימוש כדי להשיג את מטרותיה הפוליטית - שמירת הכוח בידי ההגמוניה הישנה. ההישג שנוגע למינוי זיני שייך לנתניהו, ולא ללוין. נתניהו, באמצעות עו"ד יוסי פוקס, התנהל בצורה נבונה ומתוחכמת - עם סבלנות רבה - ומבלי לשבור את הכלים, ותוך ניצול התקדימיות של התערבות בג"ץ בעניין מינוי ראש השב"כ, העמדות המופרכות של היועמ"שית בעניין "ניגוד העניינים" והפרשה המונפצת של קטר, ובמיוחד המזל הגדול שהשופטים שטיין וכנפי שטייניץ הפתיעו את יצחק עמית בעליון, והובילו לאישור המינוי של זיני. משלא נותרה כל ברירה, נותר ליוריסטוקרטיה לשחק על זמן - אולי יקרה משהו, אולי הממשלה תיפול, אולי יצוץ חומר מרשיע על זיני. אבל כל זה לא קרה, וזיני מונה. אובדן השליטה על השב"כ הוביל לקוביית הדומינו הראשונה ליפול. ואז החלה המפולת. שלושה ימים לאחר מינויו, הביאו בפני זיני את תוצאות בדיקת הפוליגרף של דוברת הפצ"רית, שהייתה אחת מתוך עשרת הקונספירטורים הבכירים בקבוצת הוואטספ של הדלפת הסרטון משדה תימן לגיא פלג. הקבוצה הכילה בכירים בפרקליטות הצבאית ואנשי דוברות. והקבוצה הזו פעלה בידיעתה, באישורה, וכנראה גם בדחיפתה של הפצ"רית שרצתה לשפר את התדמית שלה, שהיא לא "רודפת" סתם את חיילי צה"ל, וכי מדובר במקרה חמור של התעללות ואינוס של מחבל נוחבה (אינוס ומעשה סדום שאין לו כל ביטוי בכתב האישום). תחשבו לרגע - מי מקים קבוצת וואטספ של קונספירטורים שמעורבים במעשה פלילי, אלא אם כן הוא לוקה בשכרון גדלות ששום דבר לא יקרה לו, כי המערכת תגן עליו בכל מקרה. נפילת הפצ"רית, תוביל - להערכתי - גם לנפילת היועמ"שית. למרות ששקלתי להיות זהיר יותר כאן - כי הרי ליוריסטוקרטיה הישראלית אין גבולות והיא לא רואה אף אחד ממטר - אני מתקשה לראות את היועמ"שית שורדת את הפרשה הזו. היועמ"שית עובדת בתיאום הדוק מול הפצ"רית. התיאום הזה נובע גם מפסיקת בג"ץ שהעבירה את הכפיפות המקצועית שלה מהרמטכ"ל אל היועמ"שית כחלק מתהליך הדרגתי של עשרות שנים שבהם אהרן ברק שינה את מבנה הכוח בישראל ובנה את היוריסטוקרטיה הישראלית, ובכלל זה את הכפיפויות השלטוניות - מבלי שנבחרי העם שמו לב לכך (או לחלופין פחדו להתעסק עם היוריסטוקרטיה, פן יפתחו להם תיק עלום). היועמ"שית קיבלה את הצעת השופטת ברק ארז (יוצאת הפרקליטות הצבאית - ואדם ישר מאוד יש לציין, שאין לי שום סיבה לחשוד שהייתה מעורבת בקנוניה), למנות פרקליט מלווה מטעם היועמ"שית לחקור את הפרשה - "לשם מראית פני הצדק" כי הפצ"ריה מצויה בניגודי עניינים. אתם מבינים? במקום להוציא לחוקר חיצוני, משאירים את החקירה "במערכת", כדי שאפשר יהיה לטייח. והיועמ"שית היא חלק מהסיסטם הזה של הטיוח. ואז 15 חודשים מאז שפרצה הפרשה, ולקראת כניסתו של זיני לתפקיד, היועמ"שית מודיעה כי גורמי החקירה "הגיעו למיצוי וכי מבחינת תוחלת החקירה, נמצא כי אין פעולות חקירה נוספות שנכון לבצע לצורך בירור הטענות וגילוי האמת". כמה חרטא במשפט אחד. אני מעריך שההודעה הזו נתנה בעיתוי הזה, כי היועמ"שית שקשקה ממינוי זיני. ובצדק. זיני הוא לא חלק מההגמוניה הישנה והוא ממש לא דופק להם חשבון, בודאי לא לאחר שהיא ביחד עם סגן ראש השב"כ השתמשו ברוגלת פגסוס גם כדי להאזין לו בעקיפין בתקווה לסכל את מינויו. כדי להפיל את קובית הדומינו הקריטית של היועמ"שית, יש להוציא את חקירת הפרשה מידי התביעה הכללית, שכולה נגועה בניגודי עניינים. לבקש מעמית אייסמן לחקור את הפרשה, זה כמו לבקש מסגן הפצ"רית לחקור את ההדלפה של הבוסית שלו. נו באמת. על הממשלה למנות תובע חיצוני, בהחלטת ממשלה או בחקיקה, כדי לחקור את הפרשה. אין לזה תקדים בישראל, אבל בהחלט יש לכך תקדימים בעולם. כאשר התביעה הכללית חשודה, העם ישפוט אותה. וכמובן שתוגשנה עתירות לבג"ץ של התנועה לשחיתות השלטון (שבאופן אוטומטי - ביחד עם בובת המחאה מלשכת עורכי הדין עמית בכר - מגבה את החשדות החמורים לשחיתות של הפצ"רית ואת העבירות החמורות של השקר וההטיה כלפי בג"ץ - לעמותה הבזויה הזו אין שום גבולות ואין שום תחתית). והם יזעקו על יסוד תקדים חוק בן-גביר שמדובר ב"פוליטיזציה". ועמית כמובן יזעק לשמיים. אבל זה לא יעזור להם. יהיה לחץ ציבורי כה משמעותי, שלהערכתי עוד לפני שהתובע הזה ייכנס לפעולה, היועמ"שית תתפטר. בעצם, היא כבר פוטרה, אבל כמו שרונן בר התפטר לאחר ש"הממשלה הלא לגיטימית" בעיני ההגמוניה הישנה פיטרה אותו, גם כך תעשה חברתו, היועמ"שית. ולאחר שכל זה יקרה, צריך להפיל את הקוביה האחרונה - זו של יצחק עמית. ויומו יגיע. כי מנגנון התודעה של ההגמוניה הישנה - ערוץ 12 - נמצא בצלילה. גיא פלג הוא אחד האנשים השנואים ביותר במדינת ישראל, והערוץ הזה נותן לו גיבוי. אתמול באולפן שישי האדם הזה עם הדיבור האלים והאגרסיבי רמז שאלמוג בוקר איננו "עיתונאי", ועוד קודם הוא גם הספיק לנזוף בגולן יוכפז שמעסיק מישהי כמו אילה חסון - שהיא עיתונאית בעשר דרגות מעליו. ככה נראית תודעה הגמונית במצוקה ובצלילה. כי לעמית אין לא ארנק, ולא חרב (השב"כ) - וכעת אין לו גם את "אמון הציבור".