לפני שש שנים פחות יומיים, בהיותי שר המשפטים, נשאתי את נאום "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות", שבו חשפתי את קלקולי המערכת – כה חשובה, אך כה רקובה. בין היתר, התייחסתי אז לתופעת ההדלפות של חומרי חקירה מהפרקליטות לתקשורת:

• "בעוד שרוב הפרקליטים אומרים את דברם בבית המשפט, אינם בקשר עם עיתונאים ואינם מדליפים להם חומרי חקירה – הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים. היום יש שיכנו זאת 'יחסי שוחד'. היא מדליפה להם באופן חד-צדדי, בניגוד לחוק הפלילי, חומרי חקירה שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם."

פרופ' רות גביזון ז"ל אמרה אז:

• "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות. אבל עכשיו קשה מאוד לסיים את זה בדרך אחרת. זו טרגדיה לביבי, אבל גם דבר מאוד לא טוב למדינה ולחברה."

בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירים במערכת המשפטית בנוגע לטענות שהעליתי. הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים:

• הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף – בדיקות כמותן עברתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים בשב"כ, במוסד, בצה"ל ואפילו במשטרה. אם זה טוב להם – מדוע לא לפרקליטות? נתקלתי בסירוב מוחלט.

• הצעתי להוציא תדפיסי שיחות ממכשירי הטלפון של כל מי שהיה חשוף למידע שהודלף. נתקלתי בסירוב מוחלט.

סירוב מוחלט – לבדוק את האמת. אמת שייתכן שהיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך משום מה אסור שתיחשף לעין הציבור. הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים. נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק "לבקש זאת כמו כל אזרח". שיהיה ברור: הפצ"רית "התפטרה" כי נתפסה על חם – אחרי שהדליפה, שיקרה, טייחה, שיבשה חקירה, הגישה תצהיר כוזב – וכעת הגדילה לעשות ושיתפה את גרסתה בפומבי, בטרם החקירה, כדי לתאם עדויות. אם לא הייתה נתפסת – הייתה ממשיכה בתפקידה, מתקדמת למערכת אכיפת החוק האזרחית: פרקליטת המדינה? יועמ"שית לממשלה? נשיאת בית המשפט העליון? כמו רבים מקודמיה. מה שקרה בפרקליטות הצבאית – קרה, קורה וימשיך לקרות גם בפרקליטות האזרחית ובייעוץ המשפטי לממשלה. למה? כי איש לא בודק אותם. הם מעל החוק. ממש כמו תומר-ירושלמי, גם הם אמרו אז שלא ניתן לבצע בדיקה, לא פוליגרף, ולא ניתן לאתר את מקור ההדלפה. זו לא "פרשייה" – זו שיטה. ויש לה שם: הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. הגיע הזמן שכולם ייבדקו שם בפוליגרף – למען האמת, הצדק ואמון הציבור.