ב-5 באוגוסט 2024, פרסם ארגון בצלם, "מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים", דוח בן 95 עמודים, הנושא את הכותרת "הפיכתם של מתקני הכליאה הישראלים לרשת של מחנות עינויים".

להלן ראשי הפרקים של הדוח:

הקדמה 1. מבוא 2. מסגרת נורמטיבית 3. נוהלי כליאה א. צפיפות ודוחק בתאים ב. נעילה בתאים - בלי אור שמש ובלי אוויר לנשימה ג. ספירות וחיפוש בתאים ד. מניעת גישה וקשר עם העולם החיצון ה. הגבלות על פולחן דתי ו. החרמת ציוד ז. חיים בחשכה 4. התעללות גופנית ונפשית א. אלימות גופנית והטלת אימה ב. מניעת שינה ג. אלימות במהלך נסיעות והעברות ד. אלימות מינית 5. שלילת תנאי מחיה מינימליים א. היעדר טיפול רפואי ומניעתו ב. מניעת מזון והרעבה ג. היגיינה ירודה, ניתוק המים וקור 6. יחידת כת"ר 7. מקרי מוות מאחורי הסורגים 8. סיפורם של אסירים פלשתינים בעלי אזרחות ישראלית 9. סיכום להלן מובאות מתוך דוח בצלם: [...] העדויות המובאות להלן, שכל אחת מהן משקפת טראומה אישית שחוו העד או העדה, מתלכדות יחדיו לתיאור מפורט של המציאות הקשה המתקיימת כיום מאחורי החומות של בתי הכלא בישראל והן כתב אישום חמור כנגד כלל המעורבים - מנציב שירות בתי הסוהר (שב"ס) והיועץ המשפטי של שב"ס, דרך הפרקליטות האזרחית והצבאית ועד בג"ץ. [...] בכך העניק בג"ץ "הכשר חוקי" לשלילת זכויות היסוד של האסירים הפלשתינים. במקביל לכך, הושהתה דה-פקטו כל ביקורת שיפוטית או מנהלית על חוקיות המעצרים עצמם למשך שבועות ואף חודשים. העובדה שבית המשפט נמנע מלהתערב גם בנושא זה וִאִפשר ביודעין את בידודם המוחלט כמעט של האסירים, מדגישה ביתר שאת את חלקו ביצירת מראית עין של חוקיות לפגיעה החמורה בזכויות האדם של האסירים. השפעתו והכוונתו של השר לביטחון לאומי הייתה ועודנה ניכרת, אך מימוש מדיניותו לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה מצד המערכת בכללותה. החל בראש הממשלה ושר הביטחון, דרך "שומרי סף" כיועצת המשפטית לממשלה, נציגי הפרקליטות ובית המשפט העליון, וכלה באמצעי התקשורת המציגים לראווה וללא שמץ של ביקורת את היחס האכזרי לאסירים. כל אלה סייעו בהגשמת חזונו של השר הממונה, חלקם במעשיהם וחלקם בהסכמה שבשתיקה. בהתחשב בחומרת המעשים ובהיקף ההפרות של הוראות המשפט הבינלאומי, ובכך שאלו מבוצעים נגד כלל האסירים הפלשתינים, לאורך זמן ובתדירות יומיומית - המסקנה המתחייבת היא שבמעשים אלה ישראל מבצעת עינויים באופן שעולה לכדי ביצוע פשע מלחמה ואף פשע נגד האנושות. היות שהאיסור לנקוט עינויים מוגדר כמוחלט, ישראל מחויבת, מכוח המשפט הבינלאומי, לחקור ולהעמיד לדין את כל אותם אנשים שהיו מעורבים ישירות בנקיטת השיטות הפוגעניות והאלימות הננקטת כלפי האסירים הפלשתינים. אולם, כיוון שכל מערכות המדינה לרבות הרשות השופטת גויסו כאמור לטובת הפעלתם של מחנות העינויים - החל בעצימת עיניים, עובר בתמיכה וגיבוי וכלה בהצגת המעשים לראווה - אין לצפות שגופי החקירה הישראלים יעמדו בחובותיהם וימצו את הדין עם האשמים, ובוודאי שלא באופן אקטיבי או אפקטיבי. משכך, בהתאם לעקרון המשלימות (Complementarity) הקבוע באמנת רומא, על בית הדין הבינלאומי הפלילי ועל מדינות העולם לחקור ולקדם הליכים פליליים כלפי הגורמים החשודים בתכנון, הפעלה וביצוע של פשעים אלו. בעוד שורות אלו נכתבות, למעלה מ-9,000 בני אדם - פלשתינים המסווגים כ"אסירים ביטחוניים" - מוחזקים בידי ישראל ברשת של מחנות עינויים וחשופים לתנאים ולהתעללות המתוארים בדוח זה. מציאות זו אינה מתקבלת על הדעת. היא ממלאה אותנו, כישראלים וכפלשתינים וכאנשים המאמינים בצדק, חופש וזכויות אדם - בושה, חרדה וזעם. אנחנו קוראים לכלל המדינות, הגופים והמוסדות הבינלאומיים לעשות כל שביכולתם כדי להפסיק לאלתר את פועלה האכזרי של מערכת הכליאה הישראלית כלפי פלשתינים ולהכיר במשטר הישראלי המפעיל אותה כמשטר אפרטהייד שחייב לבוא אל קיצו. [סימוכין1] ב-5 באוגוסט 2024, פרסם בצלם בפייסבוק את ההודעה הבאה: מאז 7 באוקטובר מופעלת מדיניות של התעללות שיטתית באלפי אסירים פלשתינים המוחזקים בבתי הכלא בישראל. עשרות עדויות בדוח החדש של בצלם "ברוכים הבאים לגיהנום" מתארות מציאות של אלימות תכופה, קשה ושרירותית; פגיעות מיניות; השפלה; הרעבה; תנאי היגיינה בלתי אנושיים; מניעת שינה; מניעת טיפול רפואי הולם ועוד. העדויות מציגות את תוצאותיו של תהליך מזורז בו הפכה ממשלת ישראל את מתקני הכליאה הישראלים לרשת מחנות שמטרתם העיקרית היא התעללות בפלשתינים. ממשלת ישראל מובילה אותנו לשפל מוסרי חסר תקדים, בעודה מוכיחה לנו שוב ושוב שאין לה שום ערך לחיי אדם - לא של החטופים הישראלים בעזה, לא של ישראלים ופלשתינים הנתונים למלחמה בלתי פוסקת שגובה אין-סוף קורבנות, ולא של אלפי פלשתינים המוחזקים ממש עכשיו במחנות עינויים. הדוח המלא באתר בצלם, עכשיו [קישור לדוח בצלם לעיל] [סימוכין2] ב-6 באוגוסט 2024, פרסם בצלם בפייסבוק את ההודעה הבאה: בחודשים האחרונים גבינו עדויות של עשרות פלשתינים ופלשתיניות שהוחזקו בבתי כלא ובמתקני מעצר ישראלים. עדויות אלו מצביעות באופן מובהק על מדיניות מערכתית ושיטתית של התעללות ועינויים בכלל אוכלוסיית האסירים הפלשתינים המיושמת מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. אלימות תכופה, קשה ושרירותית, פגיעות מיניות, השפלה וביזוי, הרעבה מכוונת, כפיית תנאי היגיינה ירודים, מניעת שינה, איסור וענישה על פולחן דתי ומניעת טיפול רפואי הולם. כל אלה ועוד מתוארים פעם אחר פעם, בפירוט ובחזרתיות מחרידים. "מדי פעם הם היו נכנסים לתאים בלי שום סיבה, בוחרים איזה אסיר ומתחילים להרביץ לו. או נכנסים לעשות חיפוש, מכריחים אותנו לשכב על הבטן, אוזקים אותנו ומשאירים רק אחד לא אזוק ומכריחים אותו לזחול ולנשק להם את הנעליים. אם הוא לא הסכים הוא חטף כמובן מכות." - עו"ד אחמד ח‘ליפה, בן 42 תושב אום אל-פחם, נעצר בעת הפגנה בעירו. זהו סיפורם של אלפי פלשתינים שנכלאו מאז תחילת המלחמה או לפניה, תושבי הגדה המערבית, תושבי רצועת עזה, ופלשתינים וגם אזרחים ישראלים. חלקם נכלאו בשל חשד, מבוסס או לא, שהם פעילים או תומכים בארגונים הפלשתינים החמושים. חלק נכלאו משום שהביעו הזדהות עם הסבל שחווים הפלשתינים. וחלק רק משום שענו להגדרה המעורפלת "גברים בגיל לחימה". השיטתיות והעקביות של המקרים המתוארים בדוח לא מותירה מקום לספק כי מדובר במדיניות מוגדרת, סדורה וגלויה של רשויות הכליאה הישראליות. מדיניות המובלת על-ידי השר הממונה על שירות בתי הסוהר, איתמר בן-גביר, ובגיבוי מלא של ממשלת ישראל והעומד בראשה. ישראל שוללת את כלל ההגנות שנועדו להבטיח את זכויות האדם של אסירים ובכך מפרה באופן בוטה את הכללים והחובות הקבועים במשפט הישראלי, במשפט זכויות האדם הבינלאומי, בדיני המלחמה ובמשפט הבינלאומי ההומניטרי. הפרות אלה כוללות בין היתר ביצוע נרחב, שיטתי ומתמשך של פשע העינויים. אחד המדדים המצביעים באופן הברור ביותר על חומרת המצב הוא מספר האסירים הפלשתינים שמתו בעודם מוחזקים בידי ישראל מאז שבעה באוקטובר - כ-60 בני אדם לכל הפחות מאז תחילת המלחמה. "את ת׳אאיר הם הכו יותר מכולם. הוא ניסה להגן על הראש שלו עם היד, אבל מהר מאוד הוא כבר לא הצליח להחזיק אותה שם, מרוב המכות. הם המשיכו להכות אותו בראש ובשאר הגוף, עד שהוא נפל לרצפה." - מ.א,. תושב מחוז חברון עדויות האסירים מציגות את תוצאותיו של תהליך מזורז שבמסגרתו הפכו מתקני כליאה ישראלים לרשת של מחנות שמטרתם העיקרית היא התעללות באסירים. מרחב שכל הבא בשעריו נידון לכאב וסבל מכוונים, חמורים ובלתי פוסקים, פועל דה-פקטו כמחנה עינויים. הדוח המלא זמין כעת באתר שלנו. [סימוכין3] ב-6 באוגוסט 2024, פרסם בצלם בפייסבוק את ההודעה הבאה: אתמול במהדורה המרכזית של ערוץ 13 כתבתו של רביב דרוקר. "ברוכים הבאים לגיהינום" - זהו שם הדוח שפרסמנו אתמול, ושעליו מבוססת הכתבה. על המציאות האכזרית והבלתי נתפסת שמתקיימת בבתי הכלא, בהתאם לרוחו הגזענית של איתמר בן-גביר. צפו בכתבה המלאה וקיראו את הדוח [סימוכין4] וידאו: הכתבה של רביב דרוקר על דוח בצלם ששודרה במהדורה המרכזית בערוץ 13 ב-5 באוגוסט 2024 [סימוכין5]