ב-4 בנובמבר 1993, שנתיים בדיוק לפני שנרצח, נשא יצחק רבין את הדברים הבאים: "מדינה נבנית במעשים קטנים, אפורים, יומיומיים. אם נבנה בתים ונבנה קורת גג לעולים חדשים ולזוגות צעירים ולחיילים משוחררים, אם נדאג לתעסוקה לכל מי שרוצה ויכול לעבוד, אם יחושו אזרחי ישראל ביטחון בחייהם, בבית וברחוב, אם נסלול כבישים ואם נדאג לחינוך נכון לילדינו, אם כל אחד מכם ומבני משפחותיכם, וחבריכם, אם יהיו לו המזון, והבית, והביטחון והבריאות במידה הראויה, כי אז עשינו את שלנו כממשלה, הצדקנו את התקוות שתלו בנו". חבריי לממשלה, זאת בדיוק המשימה שלנו, הדברים האלה - לדאוג לעולים, לדאוג למשוחררי צבא, לדאוג לאנשים שמוכנים ורוצים לעבוד, לדאוג לתעסוקה לכולם, לדאוג לתחבורה ציבורית יעילה, למערכת בריאות חזקה ולבצר את ביטחון ישראל בכל גבולותינו, ואת זה אנחנו עושים בשיתוף פעולה, ברצון טוב, בשקט. עבודה שקטה לא יוצרת כותרות - אבל היא בונה מדינה. בעזרת ה', נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי שבכל יום ויום, לא רק נזכור את שאירע בנובמבר 1995, אלא גם נעשה הכל, כפרטים וכחברה, כדי שחלילה זה לא יקרה שוב. יהי זכרו של יצחק רבין ברוך.