טיסות מלאות לחלוטין. בבית המלון דן הר הצופים לא מצאתי מקום בארוחת בוקר. העיקר שמתלוננים שאין מספיק תיירים. אכן, אולי זה לא השגעון שהיה טרם החלה המלחמה לפני שנתיים, אך המצב לא רע לחלוטין. (ואפילו לא הזכרתי את המחירים!)
בירושלים סיור בעיר העתיקה אחרי עשר בלילה. העיר חיה ונושמת ובועטת. בתי הקפה והמסעדות מלאים. קבוצות שלמות (של תיירים ושל מקומיים) ברחבי העיר העתיקה. חתולים שזה ביתם מרגישים ממש, ממש בבית. והקבצנים המקצועיים נהיו יותר תוקפניים. אך יותר מכל הופתעתי ממספר המתפללים הן בעזרת הנשים והן בעזרת הגברים בשעה כזו. עם התאורה החזקה, ההרגשה הייתה שזה אמצע היום ולא שעה שבה אנחנו צריכים למלא את המצבורים מחדש. אולי זה פשוט היה מזג האוויר הקייצי בתחילת נובמבר שמשך לא רק זוגות צעירים כי אם המונים החוצה, לנשום וליהנות מרגע בחיים.
כיוון שהגעתי ממש מהרגע להרגע, הייתי זקוק לתספורת שאראה כמו בן אדם ולא כמו פרא אדם. יצאתי לפיכך בראשון מוקדם בבוקר לחפש ספר גברים. לא תיארתי לעצמי שזו תהיה משימה קשה. בחנות שלחו אותי למרכז מסחרי מרחק שתי עצירות אוטובוס (הליכה טובה), ושם לא מצאתי ספר, אך ניסים, עם סידקית על החזה שעליה חרות "שמע ישראל" הפנה אותי לדוד הספר, "ואל תשכח להגיד שניסים שלח אותך, אנחנו חברים טובים והוא יתן לך מחיר טוב!" כך הוא אמר והנחה אותי איך להמשיך.
אלא שאיש לא הכיר את דוד הספר במורד הרחוב, עד שפגשתי אדם מבוגר, ירא שמים, תימני, איש טוב שהסביר לי איך להגיע לתחנה הבאה, "מרכז מסחרי קטנטן, אבל בו תמצא שלושה ספרים." בדרך התייעצתי עם כמה עוברים ושבים, ונוכחתי שרבים באותה שכונה בכלל לא דוברים עברית כי אם אנגלית-אמריקנית-שפת-אם. לבסוף הגעתי לספר, לתספורת גברים שארכה בדיוק חמש דקות, עלתה חמישים שקלים ושלחה אותי מרוצה לדרכי - כשבאמתחתי סיפור וראשי יותר ייצוגי מאשר דקות ספורות לפני כן.
הליכה מאומצת של חצי שעה חזרה למלון, ובדרך דיברתי עם ידידה - פעילה למען ישראל - באוסטרליה. היא ביקשה שאגיד תפילה עבור אימה ועבורה ועבור כל האימהות של עם ישראל באשר הן, בארץ ובחו"ל, ואני פרצתי בצחוק ואמרתי, "אבל לילי, אני בירושלים, ואין צורך ללכת בכותל, כל מקום כאן הוא קרוב לקב"ה, והשכינה שורה בכל!" זה לא שכנע אותה, וכיוון שהכותל לא היה בתוכנית הרשמית, הנה הוסיפו לנו סיור לילה לכותל. כאמור, העיר והשגחה עליונה התערבו להן והכווינו שכך יהיה, כך ולא אחרת, להזכיר לי עד כמה אמונה ותפילה משנות את העולם.