X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
[צילום: הת'ר ח'ליפה/AP]
ממדאני בישראל
על עליית ה-Woke במערכות השלטון, האקדמיה והחברה האזרחית בישראל השפעת הקרנות הזרות והאקטיביזם האידאולוגי המאבק על דמותה הערכית של המדינה
נצחונו של ממדני, ה-Woke והאנטי-ישראלי המובהק, מעורר את השאלה האם ה-Woke חדר גם לישראל?
ה-Woke היא תנועה נאו-מרקסיסטית שרואה בעולם זירת קרב בין מדכאים למדוכאים, וקוראת ליצירת קואליציה של מדוכאים כדי להגיע ל"שחרור" - liberation. עבור ה-Woke, ישראל היא ביטוי אולטימטיבי למדכא של העם הפלשתיני האומלל, והיא השריד האחרון של הקולוניאליזם המערבי שיש למחוק מהיסוד. ולכן אין הצדקה למדינה יהודית, לפי ממדני. זה השמאל הרדיקלי, שפחות מעניין אותו צדק חלוקתי, ויותר מעניינת אותו פוליטיקת הזהויות.
הישראלים אינם מטומטמים, ומבינים שלהיות Woke באזור המחוספס של המזרח התיכון זה מתכון להתאבדות לאומית. ולכן אין הרבה אהדה לתנועה המסוכנת הזו, והסיכוי שמפלגת Woke תזכה בבחירות הוא אפסי - אני מזכיר איך מרב מיכאלי, ה-Woke הישראלית, הקריסה את מפלגת העבודה לארבעה מנדטים בלבד. זה בערך הכוח האלקטורלי של ה-Woke בישראל.
אבל הווקיסטים מתוחכמים הרבה יותר מזה. במקום לזכות בבחירות, הם משתלטים על מוסדות. והם עושים זאת באמצעות כסף של הווקיסטים אמריקנים - מג'ורג' סורוס, שהקים את "החברה הפתוחה" שלו, ועד קרנות פורד, גייטס וקרנות אירופיות, ששופכות כסף רב מאוד לתוך ישראל, בעיקר לארגוני החברה האזרחית בסביבה של הקרן לישראל חדשה.
ארגונים אלו, לצד פעילות שיש לה ערך חברתי, פועלים כסוכנים של אותן קרנות. ואם כדי לזכות במענקים של הקרנות האלה יש לומר שישראל עושה ג'נוסייד - הם יגידו שישראל מבצעת רצח עם; ואם כדי לזכות במענקים האלה יש לומר שישראל מרעיבה בכוונה את הפלשתינים - הם יהדהדו את המסרים האלה.
בין הארגונים האלה לבין המערכת המשפטית יש קשר גורדי. בתור מי שמגיע ממעמקי המאפליה, אני מכיר היטב את האפולוגטיקה של השופטים בעליון כלפי ארגוני ה-Woke בחברה האזרחית. די לראות את עוזי פוגלמן מתייחס למגיש העתירות הסדרתי מהשמאל הרדיקלי שחר בן-מאיר, או איך יצחק עמית מדבר אל עורכי הדין מהשמאל הרדיקלי ביותר - "אנחנו כאן כדי לשרת אתכם". זה חשוב לשופטים להראות לעולם שהם מדברים את שפת ה-Woke, כדי להיות מוזמנים לכנסים בינלאומיים ולמעגלי Woke גלובליסטיים ברחבי העולם.
ה-Woke השתלט גם על האוניברסיטאות בישראל. כמו בארה"ב, שם פועלות מחלקות לכאורה לקידום "מגוון" - DEI, כך בכל אוניברסיטה יש תפקיד שנקרא סגנית נשיא לענייני "מגוון והכלה". את ההעדפה המתקנת עושים שם לקבוצות "הנכונות פוליטית", ומגוון פוליטי לעומת זאת כלל לא קיים שם. ההפך הוא הנכון: האוניברסיטאות הפכו להיות זירה של דיכוי דעות יריבות, אנטי-פלורליזם רעיוני, והן מחילות מדיניות ברורה של אפליה שיטתית כנגד מרצים ימנים. אין פלא שהקונספירטורים המושחתים מהפצ"ריה הם ברובם הגדול בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - מעוז ה-Woke הישראלי (עם מרצים למשפט בינלאומי כמו שני הרדיקלים הווקיסטים, הפרופסורים אליאב ליבליך ואייל גרוס).
בתור מי שהיה חלק מהקבוצה שהובילה להקמת פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, אני יכול להעיד - מתוך חוויה אישית - שאלו אנשים ווקיסטים קיצוניים ביותר, שמשתיקים כל דעה יריבה באמצעות החלה אלימה של תרבות הביטול ושימוש חוזר ונשנה בטרמינולוגיה הווקיסטית של פוליטיקת הזהויות. ודוגמאות יש לי למכביר.
השילוש הזה - ארגוני Woke ממומנים מקרנות Woke זרות, בית המשפט העליון והאקדמיה - מרחיב את זרועותיו גם לתקשורת (קודם עיתון הארץ, ואז חדירה גם למיינסטרים של השמאל: ynet וקשת 12), ואז למוסדות המדינה. תוכנית וקסנר הייתה דרך מתוחכמת להחדיר Woke למטכ"ל ולהפוך אותו למי שעסוק באופן אובססיבי במגדר (תומר ירושלמי הייתה יועצת הרמטכ"ל למגדר) או לאקלים (חליוה), וסירסה את הרעיון של ניצחון במלחמה (הפרחים לפרופ’ שגיא וכשר שעבדו על שאול מופז ומנעו ממנו להגדיר את הניצחון במלחמה כיעד של הצבא).
הם מחדירים את ה-Woke גם לביורוקרטיה, כי קרן וקסנר בונה את ההנהגה העתידית של ישראל, תוך ניסיון לעצב מחדש את שירות המדינה לפי עקרונות של ה-Woke. גם אם זה לא מתוכנן כמזימה, זה האפקט של החשיפה לסילבוסים של ה-Woke האמריקני באוניברסיטת הרווארד.
והחמור מכל - ניכרים סימנים לשכפול השיטה האמריקנית להשתלטות ה-Woke בתחום החינוך: קודם על בתי הספר לחינוך בקולג'ים, תוך החדרת הסילבוסים של כותבים ביקורתיים רדיקלים כמו פאולו פריירה, ואז שוטפים את המוח לכל מי שאמור להיות מורה, ואז המורים האלה שוטפים את המוח לילדים בבית הספר ומייצרים דור של פתיתי שלג, שונאי ישראל ושונאי המערב. אין פלא שאחוז ההתאבדות בקרב בני נוער בארצות הברית מרקיע שחקים. זו תוצאה של חינוך ווקיסטי.
וזה קורה גם בישראל, אף אם במידה מוגבלת יותר, ומשרד החינוך חייב להדק את הפיקוח על תוכניות חוץ-תקציביות (גפ"ן), שדרכן מכניסים רעיונות של Woke לתוך מערכת החינוך הישראלית.
מכון "מסד הארץ", שמוקם בימים אלו, יפעל לשמר עקרונות ליברליים של שיח חופשי לצד עקרונות של אהבת הארץ ופטריוטיות. הוא יפעל בכל הכוח להוציא את ה-Woke המשחית מתוך ישראל.
Author
מרצה, חוקר, פאנליסט | דוא"ל
פרופ' מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. נשיא המרכז בשנים 2015–2022. פרשן ופאנליסט בערוץ 14 ובכלל זה בתוכנית "הפטריוטים".
תאריך:  05/11/2025   |   עודכן:  05/11/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל מוזס
החוסן הנפשי של ילדינו נמצא בסכנה חמורה    הטראומות מהשנים האחרונות ממשיכות להשפיע בעוצמה    המדינה נדרשת לפעול במהירות ובנחישות    מרכז גושן קורא לאיחוד כוחות לטובת הילדים והמשפחות
עוז גדות
הסיפור של משפטנית ברגע הכרעה חושף את השבר שבין אידיאלים לנאמנות מוסדית    אמון הציבור נשען על שקיפות והכרה באנושיות השופטים    הגיע הזמן לשינוי שיטת המינויים ולחשיפת עמדות מוקדמת
יוסף פנדריך
העניין מנופח על-ידי גורמים אינטרסנטיים ואין שום הצדקה לחקירה פלילית ובוודאי לא להעמדה לדין
אברהם שרון
לפני שבועיים נולדו לבני הצעיר תאומים, הנכדים מספר חמש ושש, כה זכים הם, כה רכים    אני מלטף את איבריהם הזערוריים בכריות אצבעותיי, מסיע על חלקות עורם הצח את תקוותי ואת תפילתי
איתן קלינסקי
רוצו לקנות את ספרו של דורון בראונר "לב בגודל של אגרוף"    ספר ביכורים שיצא לאור השנה. הספר הוא עדות נאמנה לתוצאה יפה, מרשימה וכובשת את לב הקורא על ההתמודדות של בן קיבוץ כיסופים בנגב המערבי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il