בין הקבורים במקום: שייקה פייקוב ו"דוידקָה" נמרי

הידוע והמפורסם שבין הטמונים כאן, הוא המלחין והיוצר שייקה פייקוב שהיה מהיוצרים הפוריים הרבגוניים והאהובים בשדה הזמר העברי ומי שהלחין מאות שירים שרבים מהם הפכו מזה כבר לנכסי צאן ברזל. פייקוב שגדל בקיבוץ נפטר ביולי 2025 בגיל 88 ונטמן ליד קבר אביו סנדר פייקוב מוותיקי הקיבוץ. דמות ידועה נוספת הטמונה כאן הוא דוד (דוידקה) נמרי, המכונה דוידקה, מי שהיה סגן מפקד הפלמ"ח ומראשי המוסד לעליה ב'. "דוידקה", בנם של נחום ינטה למפרט עלה לארץ מפולין ב-1926 במסגרת תנועת החלוץ. ב-1927 הגיע לגשר והיה ממייסדי אשדות-יעקב. זמן קצר לאחר שעלה לארץ הצטרף להגנה. היה חבר המטה הראשון של הפלמ"ח, והתמנה לסגן מפקד הפלמ"ח יצחק שדה (1943-1941). בשנים 1947-1937היה קצין המבצעים של המוסד לעלייה ב'. בתפקידו זה היה אחראי למבצעי העפלה בים, באוויר וביבשה. ב-1947 ערב קום המדינה נשלח לארה"ב לרכוש אוניות לחיל-הים. בשנים 1965-1962 היה מנכ"ל משרד התחבורה תחת שרי התחבורה ישראל בר-יהודה ויצחק בן אהרון. ב-1965 נאלץ לפרוש מתפקידו כמנכ"ל המשרד בשל מחלת הסרטן בה לקה. על שמו "בית דוידקה", אולם תרבות בקיבוצו אשדות יעקב מאוחד. ליד קברו טמונה רעייתו דבורה נמרי ד"ר לבלשנות אנגלית. סמוך לקברי דוידקה ודבורה נמרי טמונים שני בניהם: שאול נמרי - יוצר וצייר שנפטר ב-2023 ובן זקוניהם הזמר יוני נמרי שנפטר באוקטובר 2025. בסמוך לקבריהם נמצא קבריהם של קדיש נמרי אחיו של דוידקה ושל צרנה נמרי רעייתו של קדיש.

הנווט סרן מנחם פונדק

אנחנו ממשיכים בסיורינו בבית העלמין ומבחינים בקברו של ישעיהו פונדק שהיה מראשי תנועת הנוער העובד ומראשי הקיבוץ. בסמוך לקברו מצבת בנו סרן מנחם פונדק שהיה נווט מטוס תובלה מ"טייסת הפילים". בליל 29 באפריל 1964 יצא מנחם לטיסת הדרכה במטוס נורד. כנראה בעקבות טעות בניווט וטיסה מתחת לגובה הבטיחות, התנגש המטוס באחד ההרים באזור מכתש רמון והתרסק. מנחם פונדק ושמונת אנשי הצוות הנוספים ובהם הטייס, סרן שלמה צליל נספו. מנחם היה בן 27 במותו. הניח אישה חיה בלומברג. ושני ילדים. בנו הצעיר נולד חדשיים לאחר נפילתו. דוח ועדת החקירה שבדקה את התאונה היה חסוי עד לפני כמה שנים. בסביבות 2007 כאשר מנחם היה אמור לחגוג 70, החליטו משפחתו שזה הזמן להתעמק ולהבין מה בדיוק קרה שם. בשיתוף עם ענף נפגעים בחיל-האוויר, ביקשה המשפחה מטייסת "הפילים" שבה שירת מנחם, לערוך סיור במקום שבו התרסק המטוס. בעזרת המפות שצורפו לדוח החקירה, הגיעו בני משפחתו של מנחם למקום הנפילה והתחילו לחפש ואחרי שעתיים הצליחו לאתר שני שרידים של הנורד: צינור וחלק מארוכבת הגה-הגובה.

האחים אורי ורמי נחושתן

בין הקבורים בבית העלמין מאיר גרוטמן ורעייתו רעיה וליד קבריהם קברי שני ילדיהם אורי ורמי נחושתן/ מאחורי ארבעת הקברים מסתתר סיפור עצוב ונוגע ללב. מאיר גרוטמן עלה לארץ מאוקראינה בשלהי 1925. מאחר שלאביו נחום היה מפעל ליציקת נחושת ברוסיה ומקצוע יציקת נחושת היה גם מקצועו של מאיר הוא עיברת את שם משפחתו לנחושתן (מלשון נחושת). בשנת 1927 התיישב בגשר כאן הכיר את רעייתו רעייה עולה מקייב ובינואר 1929 נשא מאיר את רעיה לאשה. בינואר 1930 נקראו בני הזוג להצטרף למקימי קריית-חיים, והם נימנו עם שלושים המשפחות הראשונות במקום. כאן נולד באוקטובר 1930, בנם בכורם אורי. שבע שנים לאחר מכן ביולי 1937 נולד הבן השני, רמי. בתחילת שנות ה-40 עברו מאיר, רעיה וילדיהם להתגורר בקיבוץ אשדות יעקב/ כבר בגן-הילדים התבלט אורי בציוריו היפים, וכמה מהם הוצגו בתערוכת ציורים של בתי-הספר בחיפה והודפסו ב"דבר לילדים". עתיד המשפחה הקטנה נראה מאושר ומבטיח, אולם הגורל רצה אחרת. תוך שש שנים מתו שני האחים אורי ורמי נחושתן כשלשניהם טרם מלאו 18שנים. אורי נפל ב-7 ביולי 1948במהלך הקרב לכיבוש לוד בטרם מלאו לו 18. הוריו קיבלו את מותו של בנם האהוב בצורה קשה והאבל והצער היו כבדים. כעבור שש שנים ב-1954 פקד את מאיר ורעיה שכול נוסף, כאשר בנם הצעיר רמי שהיה אז תלמידי כיתה י', נשלח עם חבריו לסייע לקיבוץ יראון שבגליל. ביום השני לשהותו במקום, הוכש על-ידי נחש צפע העברתו לבית חולים התעכבה ובתום חמישה ימי מאבק, ב-22 במאי 1954, רמי נפטר והוא בן 17 בלבד. עולמם של מאיר ורעיה חרב עליהם. מן הסתם נשאו ההורים את כאבם עד יום מותם. המוזאון לאמנות "בית אורי ורמי נחושתן" בקיבוץ אשדות יעקב-מאוחד נקרא על שם שני ילדיהם אורי ורמי.

משה בסוק

בין הטמונים בבית העלמין באשדות יעקב המשורר, המתרגם והעורך משה בָּסוֹק מי שערך את ביטאון הקיבוץ המאוחד "מבפנים", בסוק היה נשוי למורה שולמית בסוק, ביתו של קדיש יהודה סילמן ונפטר בשנת 1966 בגיל 59. בבית העלמין טמונים שורה של בני אשדות יעקב שנפלו במערכות ישראל ובהם סגן אייל שמעוני שנפל בקרב בלבנון (18.9.1997), כאשר טיל פגוט חדר את טנק המרכבה שבו ישב והוא בן 21 בנופלו. אייל הוא בנם של עוזי ואורנה שמעוני פעילה חברתית ידועה. על שמו "בית אייל" בקיבוץ אשדות יעקב-מאוחד. חלל צהל נוסף הטמון כאן הוא לוחם הנח"ל אבנר אלתר בנם של שאול ורוח'לה אלתר בן קיבוץ אשדות יעקב איחוד, שנהרג באסון המסוקים (4.2.1997) והוא בן 20 בנופלו. אבנר הוא אחיינה של כוהנת הזמר העברי שרהל'ה שרון. בין הטמונים בבית העלמין באשדות יעקב: יוחנן "יוחקה" גרינבאום בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל שנלחם בפריצת הדרך לירושלים במלחמת השחרור ויחד עם חבריו הקים את קיבוץ יפתח בצפון. "יוחקה" כיהן פעמיים כמרכז משק אשדות יעקב-איחוד. שנים רבות שימש כמא"ז. נפטר ב-2001 בגיל 72. בנו הוא עידן גרינבאום ראש המועצה האזורית עמק הירדן.

הפסל והמעצב משה הדרי

אנחנו ממשיכים בסיורינו בבית העלמין ומבחינים במצבה מעוצבת להפליא ועליה יצירת אומנות. זו מצבת קברו של הצייר, הפסל והמעצב משה הדרי. הדרי נולד ב-1933 בקיבוץ גבעת השלושה, בן לסוניה ויצחק (איזיה) בלוך, זוג חלוצים שעלה ארצה ב-1925 מברית המועצות והיה ממייסדי קיבוץ גבעת השלושה. בשנת 1935 שינתה המשפחה את שמה מבלוך להדרי, מחווה לפרדסי ההדרים בהם עבדו ההורים. משה הדרי התגורר בקיבוץ אשדות יעקב מגיל 15, בתחילה כתלמיד ואחר כך הקים שם את משפחתו. בשנת 1954 נישא לרזיה שחטר, בת כיתתו בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. לזוג נולדו שלושה ילדים. שנים רבות היה מורה לחינוך גופני. היה מפקד בשריון בדרגת סגן אלוף. בצד זה עסק בציור בפיסול ובעיצוב. לימד בבית צבי ובמכללת שנקר. הציג שבע תערוכות יחיד והשתתף בעשר תערוכות קבוצתיות. וכן עיצב חדר זיכרון ואנדרטה לנופלים בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד וחדרי תצוגה וחדר הנצחה במוזאון "גולני".

ישראל מהרשק

בין הטמונים כאן בבית העלמין ישראל מהרשק איש העלייה השלישית, פעיל ציוני. היה מזכיר סניף צעירי ציון בריגה. ב-1920 עלה לארץ והיה בין אנשי חבורת "אחדות", שגרעינה יוצאי לטביה. תחילה עבדה הקבוצה בבניין בשכונת בורוכוב. ב-1922, כשהסתיימה העבודה בשכונת בורוכוב, עזב מהרשק את מזכירות מועצת פועלי תל אביב ועבר עם חלק מהקבוצה לירושלים, לבית הכרם, שם הקימה את ראשוני בתי השכונה מטעם המשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות. בהמשך היה ממקימי קיבוץ אשדות יעקב. מהרשק היה פעיל מרכזי במרכז החקלאי. נפטר ב-1948 והוא בן 48. ביתו תמר נישאה לחיים בר לב לימים הרמטכ"ל השמיני של צה"ל ושר בממשלת ישראל. ישראל מהרשק הוא סבו של אל"ם (מיל) עמר בר-לב, ששימש כמפקד סיירת מטכ"ל ובהמשך כיהן כשר לביטחון הפנים.

הרוגי פיגועי מיקוש

בבית העלמין נמצאים קבריהם של בני קיבוץ אשדות יעקב איחוד חיים מוצרי (בן 37), חנן לרנר (בן 22), יהודה חלק (בן 17). שלושה מתוך ארבעת הרוגי פיגוע מיקוש עגלת הטרקטור בשדות מטעי הבננות של אשדות יעקב שאירע ב-8 פברואר 1968. ולידם קברו של חגי ענבי חבר קיבוץ אשדות יעקב-איחוד מנהל חוות דושן שנהרג כחודש לאחר מכן ב-14 במרס 1968 ערב פורים, כאשר עגלת גרר שעליה נסע עלתה על מוקש בשדות חוות דושן ליד המושב בית יוסף. חגי היה בן 30 במותו. נולד בשנת 1937 בעפולה וגדל בקיבוץ אשדות יעקב. בנם של יעקב ורבקה, ממייסדי הקיבוץ, בן למשפחה שורשית באזור. למד בבית הספר היסודי בקיבוץ ובבית הספר המקצועי בקיבוץ אפיקים. השתתף במלחמת ששת הימים בקרב על רמת הגולן. בתאריך בו נהרג היה אמור לשרת במילואים אולם שוחרר על-פי בקשת המשק בשל "היותו חיוני בעבודה, בהכנה לזריעת הכותנה". הותיר אחריו את רעייתו, תלמה, ושתי בנות קטנות.