לפני שלושה עשורים השתתפתי בקורס מספרי סיפורים בהנחייתו של יוסי אלפי בבית ציוני אמריקה בתל אביב. כחלק מעבודתי החינוכית-טיפולית, בחרתי להעשיר עצמי באומנות הסיפור. בקורס השתתפו אנשים כמעט מכל הפסיפס הישראלי - איש ביטחון לצד חרדי, כל אחד במדיו הייחודיים, מתיישבת לצד ערבי ישראלי, עולה חדש מחבר העמים ובן הארץ מהפריפריה, רוב המשתתפים היו תושבי תל אביב מגיל העמידה והלאה. הדבר שבלט ביותר בקורס היה סיפורים שסיפרו המשתתפים, סיפורים העולים על כל דמיון, עם סיומים המותירים את המאזינים בפה פעור. בכל מפגש הופתעתי מהלהט והאמונה בו סיפרו המשתתפים את סיפוריהם ועל אף שרובם נשמעו כסיפורים מקטגוריית המדע הבדיוני, הם סיפרו את הסיפור מתוך אמונה כאילו התרחש אך אתמול. נזכרתי במספרי הסיפורים כששוב יהודים ויהודיות, בני זרע ישראל, סיפרו לעצמם סיפורים באמונה ובאדיקות של מאמינים הבטוחים בצדקת דרכם ואמונתם. נזכרתי באמונתם כי אנשי דאעש ואנשי התועבה הם בני אדם שוחרי שלום, נזכרתי בכמיהתם להעניק שליטה בחלקי מולדת בידי מכחיש שואה בחליפה המממן שוחטי יהודים. נזכרתי בהם כשראיתי את מעלילי עלילות הדם, מפיצי הדיבה הסדרתיים, הששים בנפילתה של מדינת היהודים היחידה. נזכרתי בהם בבחירות האחרונות בניו-יורק, בבחירת אנטישמי מוצהר, אנטי יהודים מובהק, שונא ישראל עתיר קבלות והצהרות. נזכרתי בהם, היהודים והיהודיות הפושטים צווארם לשחיטה מודעת, המגישים את לחיים לשונאי עמם, דתם, אמונתם, אלו שחיבקו, נישקו, עטפו באהבה, רקדו והצביעו לאנטישמי מבקש נפשם, תומך בשונאי יהודים, הרואה בחמאס לוחמי חירות. חלק מהיהודים והיהודיות, זרע ישראל ומתבוללים בחרו בשונא יהודים, במתעב ישראל להוביל את הריכוז היהודי הגדול בעולם. בעיניים סגורות לרווחה הריעו למי שמבקש את נפשם. היהודים והיהודיות, זרע ישראל, מכחישי התודעה היהודית, נעדרי עומק היסטורי, גידולי מים שצמחו בערוגות "הליברליות", הפרוגרסיביות, הרואים עצמם כאזרחי העולם, מאמינים בלב שלם כי הם פועלים באופן הראוי ביותר. הם הוציאו עצמם מהסיפור היהודי-הלאומי, סיפור בן אלפי שנים, סיפור תחיית העם, ומספרים לעצמם סיפור אחר, מנותק, מנוכר, תלוש, סיפור בו הם מאמינים בכל מאודם, בכל ישותם, סיפור אהבה לשונא, סיפור חמלה לרוצח, סיפור אנטי יהודי.

יוחנן מגדל העופות

לאורך ההיסטוריה היהודית צמחו יהודים שבחרו בשונאיהם במקום בבני עמם, החל במתייוונים שהעדיפו את התרבות ההלניסטית על פני הזהות היהודית, שתמכו באנטיוכוס שביקש לבטל מצוות היהודים, דרך הורדוס שרדף את החכמים והרג את בית חשמונאי, האנוסים שהצטרפו לאינקוויזיציה והשתתפו בעינויי יהודים, בהלשנה על יהודים, ועד ליהודים מומרים בגרמניה ואוסטריה בעיקר שפעלו בלהט ביצירת חוקים נגד יהודים כדי למצא חן בעיני האליטה הנוצרית. שונאי עמם ודתם בלטו גם לפני השואה, קראו להם היודנפרייס, יהודים שמכרו את זהותם כדי להתחבב על הגרמנים. סופם היה כסופם של שישה מיליון אחיהם. לגודל הזוועה היו גם יהודים, לא רבים, שהצטרפו למכונת המוות הנאצית, היו אלה יהודים מתבוללים ומומרים. ועתה, זוהרן ממאדני, אנטישמי ואנטי יהודי מובהק זוכה לחיבוק מיהודים ויהודיות, מבני זרע ישראל, מהמומרים, מהמתבוללים, מהמתכחשים ליהדותם, מהמבקשים לספר סיפור אחר על העם והזהות היהודית. בימים אלה חזינו בפסטיבל מספרי הסיפורים וההיסטוריה חוזרת והיא נוראה. לדאבון הלב יוחנן מגדל העופות, המומר היהודי שחי בספרד הנוצרית במאה ה-14 בימי עלילות הדם, הגזירות והמיסיונריות שהייתה בשיאה, היה לנזיר דומיניקני שפעל באגרסיביות נגד יהודים, אחיו עד לפני רגע, שפעל ללא לאות להוכיח את אשמת היהודים, הסית בכנסיות נגד היהודים וקבע כי היהדות היא דת של שקר, וכי היהודים מסוכנים לעולם. יוחנן מגדל העופות היה מצביע היום בעד זוהרן ממדאני האנטי יהודי הסבור כי אין להכיר בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אשר תמך במבצעי הטבח הנורא ביותר מאז השואה. יוחנן מגדל העופות חי וקיים בקרב חמישים אחוזים מיהודי ניו-יורק שבחרו בשונא היהודים, האנטישמי והאנטי יהודי.