כמי שמרבה לשוטט בין אתרי החדשות, אני מתרשם כי המאבק נגד שידורי הבי.בי.סי. הוא בין הדיווחים הבולטים ביותר באמצעי התקשורת בבריטניה. אי-אפשר שלא להתרשם מהסיקור הנרחב של אמצעי התקשורת בבריטניה על ההתפתחויות הנוגעות לתכני החדשות של השידורים של התחנה, או ליתר דיוק תשומת הלב המופנית להבט המרכזי בעריכת החדשות המשודרות מתחנת השידור, שיוקרתה בימים אלה פגועה נוכח התלונות והדיווחים של השידור הבריטי.
קל מאוד לשים לב למגמת ההטיה לרעת ישראל למשל, בדיווחים על העימותים האלימים ביוזמת הפלשתינים. אולם מסתבר כי מגמת ההטיה ניכרת בדיווחים על אזורי מתיחות או מלחמה שאינם קשורים כלל לנעשה במזרח התיכון. אני שם לב שאחד העיתונים החשובים ביותר בעולם, ה"ניו-יורק טיימס", מרחיב את המקום בעמודיו המוקדש לנושא השידור הבריטי למשל, וזאת ללא התייחסות לעימות הישראלי-פלשתיני, אלא לנעשה באירופה.
וכמובן, כפי שנאמר לא אחת, ניכרת העוינות בתכני הדיווחים הנוגעים למזרח התיכון. ראוי לציין, כי לעתים, נדפסות התנצלויות מטעם הבי.בי.סי, לאחר שדיווחים על הטיה בחדשות אכן מתגלים כנכונים לאחר בדיקות של תכני התלונות. המסקנה היא ברורה ביותר. הבי.בי.סי, ארגון השידור הזוכה למידה נאה של יוקרה, יוקרתו נמצאת בתהליך של צניחה. קשה להאמין, אבל זו המציאות הידועה לא רק למאזינים בבריטניה. זו תחושה שמלווה את המאזינים בכל קצות תבל.
נושא ההטיה בדיווחי החדשות הוא סעיף בסדר היום של הפרלמנט, כאשר המפלגה השמרנית בעיקר, מהווה את ראש החץ במאבק נגד העדר היושרה במחדרי החדשות של הבי.בי.סי. בקרב ציבור המאזינים מתפשטת הביקורת על תכני השידור. מגמה זו עלולה לגרום לקיצוץ בסיוע הכספי שמושיט האוצר הבריטי לתחנת השידור. קולות כאלה כבר החלו להישמע בדברי הנואמים בפרלמנט.