ריחוק אילת ממרכז הארץ וקשיי ההגעה אליהברכב בשנות ה-50 הביאו את משרד התחבורה לקבל החלטה לפתח את השדה האילתי. בתחילת שנת 1950 הושלמה בניית מנחת ומסלול אספלט להמראות ונחיתות והוחלט על הקמת חברת תעופה פנים ארצית שתפעיל קו סדיר לוד-אילת כדי לאפשר קשר אווירי ליישוב המרוחק. החברה הוקמה בדצמבר 1949 בשותפות בין "אל על" והסתדרות העובדים. תחילה נקראה בשם "אילתה". בשל יעודה. במחצית השנייה של 1950 שינתה שמה לארקיע. החברה החלה בטיסות ניסיון לשדה התעופה באילת בפברואר 1950. הפעילות בשדה התעופה אילת בשנותיו הראשונות הייתה מצומצמת. בשלב הראשון התקיימו טיסות בודדות מספר פעמים בשבוע בקו לוד-אילת וזה היה למעשה קו טיסת פנים ארצית הראשון בארץ. מחיר כרטיס טיסה לוד אילת וחזור עלה באותם ימים 12 ל"י. ב-28 לפברואר 1950 י"א באדר תש"י - יום תל חי, נערך טקס משולב של חנוכת שדה התעופה באילת וחנוכת קו סדיר לוד-אילת עם טקס ואירועי יום השנה הראשון לשחרור אילת. קרוב ל-200 מוזמנים ובהם פקידי ממשלה, אנשי צבא ועיתונאים הוטסו לאירוע באותו יום (28.2.1950) בחמש טיסות במטוסי קומאנדו ודקוטה של חברת "אילתה" שיצאו מלוד לאילת. בין האורחים הטסים לאילת: מבקר המדינה ד"ר זיגפריד מוזס, מנכ"ל משרד הפנים אשר רוזנבלום ועוד. העיתונאי אפרים תלמי חבר מערכת עיתון "דבר" שנלווה למוזמנים הטסים לאילת דיווח בעיתונו (1.3.50) כי מטוס הקומנדו הדו-מנועי בו טס המריא משדה התעופה בלוד ב-10:45 ובשעה 11:50, כעבור כשעה, כבר נחת באילת. תלמי מתאר בדיווחו את הנופים המרשימים הנשקפים מהמטוס ובין השאר כותב: "רק מי שעבר כמוני את הדרך לאילת פעמיים בג'יפ הלוך וחזור וטעם את חתחתי הדרך יודע להעריך את גודל השעה ואת ההרגשה של קפיצת דרך באוויר". זמן קצר לאחר נחיתתם באילת השתתפו האורחים במסדר צבאי לכבוד יום השנה הראשון לאילת שנערך בחצר הבקתות באום רש רש סמוך לשפת המפרץ. בטקס נשא "פקודת יום" בשם הרמטכ"ל יגאל ידין אל"ם נחום שדמי והוא ננעל בשירת "התקווה". בערב נערכה למוזמנים שנשארו באילת תוכנית אומנותית. שדה התעופה באילת, בשנותיו הראשונות לא היה מגודר בגדר והיה ללא טרמינל נוסעים, ומתחם השדה היה אף ללא תאורת חשמל מסודרת בשעת חשיכה. כעמודי תאורה שימשו גוזניקים (לפידים") ושדה התעופה נשא יותר אופי של מנחת מאשר שדה תעופה. לוותיקי אילת זיכרונות נוסטלגיים משדה התעופה שהיה חלק מנוף ילדותם. תושב אילת מספר לי כי כילדים שיחקו משחקי ילדות וכדורגל על מסלול השדה.

בתחילה התנהל מגדל הפיקוח מתוך צריף קטן ובשנת 1953 נבנה מגדל פיקוח שני בעל גג בטון מקומר הנמצא ממערב לשדה התעופה בשדרות התמרים מעבר לכביש הערבה בנקודה שהוא ניצב כיום כאתר שימור. לאחר סלילת דרך הערבה (כביש 90) שחצצה בין מגדל הפיקוח הישן בשדרות התמרים לבין מסלול הנחיתות וההמראות נבנה בשנת 1964 מגדל פיקוח חדש בתחום של שדה התעופה שפעל עד סגירת השדה בשנת 2019. שמוליק תגר מוותיקי אילת העוסק בשימור העיר, יודע לספר כי בשנים הראשונות לא היה עדיין טרמינל נוסעים בשדה, והנוסעים חיכו בקפה מזנון המפורסם של מוסקוביץ' וכאשר רצו להודיע לנוסעים להיכנס לשדה היו מפעילים סירנה במגדל. תושב אילת מספר לי דבר כי במחצית הראשונה של שנות ה-60 שימשו משרדי ארקיע ב"מרכז רכטר" למעשה בפועל כטרמינל הנוסעים של שדה התעופה אילת. הם כללו מזנון, קופת כרטיסים ושירותים. מכאן ממשרדי ארקיע ב"מרכז רכטר" צעדו הנוסעים מרחק של כמה מאות מטרים מזרחה עד לעלייה למטוס בשדה התעופה באילת.

לאחר שנסללה דרך הערבה (כביש 90) שחצצה כאמור בין מגדל הפיקוח הישן למסלול ההמראה והנחיתה נבנה ב1964 מגדל פיקוח חדש עם טרמינל - מסוף נוסעים בתוך שטח שדה התעופה והוא פעל שם עד לסגירתו של השדה בשנת 2019. ב-24 בספטמבר 1969 נחנך בשדה התעופה באילת בית נתיבות (טרמינל) חדש ומשוכלל יחסית. טקס חנוכתו נערך במעמד שר התחבורה משה כרמל, ראש עיריית אילת אשר אזר, ולב ביגון מנכ"ל חברת ארקיע. בית הנתיבות החדש כלל אולם המתנה עם מערכת מיזוג-קירור, מזנון ועוד. באותן שנים, סוף שנות ה-60 הוארך המסלול ל-1,900 מטרים.

ב-21 בינואר 1969 אירע בשדה התעופה אילת אירע אסון נורא כאשר איש הג"א יוסף כהן בן 27 ניגש לבדוק את פנים מטוס ארקיע שעמד להמריא לתל אביב. כהן התקרב למדחפים שעדיין הסתובבו אם כי פעילות המנוע הופסקה. הוא לא הבחין במדחף המסתובב. לפתע נשמעה חבטה ויוסף כהן נפגע מעוצמת החבטה ונהרג. המשטרה פתחה בחקירה.

אילת חייבת את התפתחותה בראש וראשונה לתעופה האווירית שקירבה אותה למרכז הארץ באמצעות מטוסים שנחתו בשדה התעופה באילת. בטיסות הגיעו לעיר הרחוקה לא רק תושבים ומבקרים אלא גם דואר, עיתונים, משלוחי ציוד ועוד. אנשים שנזקקו לטיפול רפואי מורכב שלא יכלו לקבלו בבית חולים המקומי יוספטל הוטסו במטוסים לבתי חולים אחרים. במשך שנים הוא חיבר בין העיר הדרומית למרכז הארץ ותרם תרומה משמעותית להתפתחות העיר. שדה אילת שימש עבור טיסות סדירות פנים ארציות, לשדה דב (תל אביב), נתב"ג וחיפה, עבור פעילות פרטית ועבור חלק קטן מהטיסות הבינלאומיות שנחתו באילת. לא מעט מהעוברים בשדה התעופה אילת היו דמויות ידועות שם ובהם אלינור רוזבלט מי שהייתה "הגברת הראשונה" של ארצות הברית, נשיאי מדינה וראשי ממשלות. במשך השנים כיהנו מספר מנהלים בתפקיד מנהלי שדה התעופה. הידוע שבהם הוא ג'קי פומס שניהל את השדה שנים רבות. ג'קי חצה לא מכבר את גיל ה-90.

בשנת 1975 החלה התעניינות של חברת תיירות סקנדינבית באילת, ובאותה שנה נחתה בנמל טיסת השכר (צ'רטר) הראשונה של חברה מדנמרק. מאז החלו פוקדים מטוסי שכר את נמל התעופה בקביעות בטיסות בינלאומיות מאירופה. אולם מגבלות התפעול בנמל התעופה לא אפשרו נחיתת מטוסים גדולים מסוג בואינג 707, דאגלס ודומיהם, ואלה החלו עושים שימוש בנמל התעופה עובדה. מספר הנוסעים השנתי שעבר בשדה התעופה באילת בשנותיו הראשונות היה בסביבות 200 אלף נוסעים. בשנותיו האחרונות שירת נמל התעופה האילתי בטיסות הפנים והחוץ קרוב למיליון וחצי נוסעים בממוצע. בינואר 2019 נחנך נמל התעופה הבינלאומי "רמון" צפונית לאילת, ובמרס 2019 יצאה הטיסה האחרונה משדה תעופה אילת. עובדיו והפעילות בו עברו לשדה רמון. בשטח שדה התעופה אילת שפונה, המשתרע על פני כ-800 דונם, מוקם פארק הטרמינל. פארק תעשייתי מסחרי נד"לני.