נראה לי שצריך להזכיר לכל מאן דבעי שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי ולא מדינה "דמוקרטית של כל אזרחיה." משהו כנראה השתבש אצל רבים עליהם שומעים בתקשורת הישראלית. אילן מאסק והנשיא דונלד טראמפ אנטישמיים בעוד שג׳ורג׳ סורוס הוא יהודי (ולכן זכאי לדעת אי-אילו ישראלים להגנות שונות ומשונות). את גלי צה"ל ניתן אולי לתקן אך אסור לסגור. הם, כמו הפצ"רית דואגים לחיילי צה"ל, הגנתם ורווחתם.
חברי כנסת שבאים למלא את תפקידם כנבחרי ציבור אינם רצויים, בין אם זה במתקן צבאי שם מעלילים על חיילי צה"ל או באוניברסיטת הנגב גם שם מעלילים על חיילי צה"ל. שומרי סף דוברי אמת לחלוטין, ויש לציית באופן עיוור לדבריהם. גם כשמוכח מעבר לכל ספק שהם שיקרו במזיד וגרמו נזק אדיר בשל כך, הם זוכים לטיפול בכפפות של משי דקיק, כי הם מעל החוק - הם שומרי סף!
אסור להשתמש באיזכורים מהתנ"ך שכן הדבר מיד הופך את האדם למשיחי, שוחר מלחמה ובכלל איום בשל עצם מחשבותיו. [ראוי לציין שהכותרת של טור זה לקוחה מספר הספרים הנצחי, ספר דברים פרק כ"ז פסוק 9.] חייבים לציית לחוק, קרי לבג"ץ ואך ורק לו, שכן הוא ניצב עליון לכל, כולל לממשלה ולעומד בראשה. כל שצריך לעשות הוא לפנות לבית המשפט העליון, ולזה הסמכות הבלעדית להחליט על כל דבר, ויהי מה. יש חוק, אין חוק, בג"ץ קובע.
היועמ"שית ופרקליט המדינה וכל העובדים עבורם הם הפוסקים העליונים, ונורמות שהם דורשים מאחרים פשוט לא תקפות לגביהם. כך, לדוגמה, לשר המשפטים אסור למנות חוקר עליון כשהחשדות נגד מעורבות היועמ"שית ופרקליט המדינה אינן מבוטלות, כיוון שהוא מערב פוליטיקה בחקירה פלילית. יטען מה שיטען, לא הוא הקובע. הם שדרכם הוצג מיצג שקרי לבג"ץ נמצאים פטורים מכל חובה (כלפי האמת או הציבור).
אנשי הפרקליטות מאתגרים את ראש ממשלת ישראל בשאלות חוזרות ונשנות על משקלה של אשתו, צריכת האלכוהול על ידה, מספר הסיגרים שהוא מעשן, ומספר בקבוקי השמפניה ששותים במעונו. אל לו להתפנות לדברים שוליים כמלחמת שנים עשר הימים מול אירן, מתקפת הביפרים מול החיזבאללה ועוד. ביקורים מדיניים הרי גורל שוליים לעומת חובת ההתייצבות שלו ארבעה ימים בשבוע. וכשהוא חוזר מטיסה לחו"ל לפגישה עם הנשיא טראמפ, עליו להתייצב למחרת בבוקר, כאילו אין ג׳ט-לג (דבר ממנו גם אנשים צעירים בחמישים שנה מרגישים). לעומתו, פגרת הקיץ כמו גם שיעול קטן של אחד השופטים הם סיבות מספיקות לדחיית הדיון - כשנוח להם מותר, כשהכרחי לו בלתי אפשרי בעליל.
קיים מכנה משותף לשליטה המוחלטת של מערכת המשפט בשילוב האקדמיה והתקשורת בארץ: הכל רקוב עד היסוד. מרוב שכרון חושים, איבדנו את חוש הצדק ואת הצורך להתנהג לפי אמות מידה בסיסיות, שכנראה לא תקפות לאליטה השולטת.
צודק אם כך הנשיא דונלד טראמפ, שהרגיש על בשרו את אותן מתקפות של מערכות שהשתגעו לחלוטין, כשהוא דורש מהאליטה השלטת בארץ להרפות מאחיזת-הדוברמן שהיא אוחזת בראש הממשלה נתניהו. הוא זב דם - דמו שלו ודם עמו, והם בשלהם. הנשיא האמריקני אמר זאת לכאורה בזחיחות הדעת כשפנה לנשיא ישראל מעל דוכן הנואמים בכנסת. לאחר שלא נענה במעשים הנדרשים, הוא שלח מכתב המבהיר בצורה חד-משמעית את כוונותיו. בארץ ממשיכים להתעלם.
בג"ץ, היועמ"שית, פרקליט המדינה וכל העובדים עבורם - ראו, הוזהרתם, אתם על הכוונת. לא בגלל ראש הממשלה, כי אם בגלל שאיבדתם את הצפון, או שמא זה את המצפן הפנימי. הנשיא האמריקני מנסה פעם אחר פעם להחזירכם לתלם, עבורכם, עבור מדינת ישראל, עבור היהודים כולם, ועבור העולם; אך עד כה אתם בשלכם.
בנקודה מסוימת המשחק הזה יהפוך לזר בעיניו של הנשיא האמריקני, ואז תורגש נחת זרועו. המכה תהיה כואבת, תבוא בהפתעה ולא תשאיר מקום לספקות. לא צריכים להיות חכמים במיוחד כדי להתעלם מהשנה החולפת. כך נעשה עם אירן, ונצואלה, ברזיל ועוד. מסתבר שמדינת ישראל והחונטה השולטת בה נמצאת בחברה טובה. אתם פוגעים בעם היהודי ובמדינת ישראל, בהווה ובעתיד לבוא.
ראו, הוזהרתם. גורלה של מדינת היהודים מוטל עליכם, כי מי שעמל לילות כימים על הגנת המדינה לעשורים הבאים הוא ראש הממשלה, ואתם רודים בו כבסוס או כבכלב. לכן האחריות היא שלכם, לא שלו, וההיסטוריה תשפוט אתכם. כמובן שהדבר נראה רחוק כל כך שאתם פוטרים זאת בלא כלום. בא הנשיא טראמפ ואומר: עליכם האחריות, ועליכם לפעול עכשיו. אני דורש זאת מכם, ועוד יבואו ימים והעם היהודי כולו יודה לי על כך. עבורכם אני עושה זאת, לא עבורי. עבורכם בלבד.