המאורעות האמיתיים שעוד חרותים ובוערים בקרבנו, זכו מערן והצוות לעיבוד קולנועי מבריק. הסרט בנוי על עימותים והנגדות בין עולמות, תפישות עולם ומקומות גאוגרפיים, מתחת לאדמה ומעל האדמה, מקום שיש בו מבוכי מנהרות, שבילים בין עיי חרבות, חיפושי דרך, הרצון לחיים ושאיפת השהידים למוות. הוא מגולל את סיפור הרעות והערבות ההדדית של שני ישראלים, בדואי ישראלי, ופיליפיני שנחטפו מישראל והושלכו באכזריות למנהרות מתחת לפני האדמה. הסבל העובר עליהם בתנאים בלתי אנושיים ובהתייחסות משפילה, המפגשים האקרעיים עם חטופים וחטופות אחרים, האמונה והתקווה שהחזיקה אותם שפויים תוך עידוד זה את זה.

העובדה המצמררת היא שהכל התרחש במציאות ההזויה של תקופתנו ומועבר באמינות. הסרט מציג משחק מעולה המעביר אינפורמציות מדויקות שנידלו בעזרת קשרים וקיום שיחות עם בני משפחותיהם של השלושה, שיחות עם חטופים אחרים, ששפר עליהם גורלם וחזרו למולדת, סרטונים, הקלטות ועוד. הצילומים הכוללים הרבה תקריבים מעבירים את מכלול הרגשות בצורה אוטנטית וכואבת. במהלך הסרט מוצגים עימותים מרשימים זאת דרך הקרנה לסירוגין של צילומי חוץ וצילומים במנהרות מתחת לפני האדמה. ההפצצות של חיל-האוויר הישראלי וכוחות הקרקע לאחר מכן, ומראות העיר העילית הנחרבת והמנהרות שאינן מהוות יותר מקום בטוח מבוימים בצורה מבריקה. כך גם השיחות של מנהיג החמאס בסרט שהוא שילוב של איסמעיל עבד-איסלאם אחמד הנייה ויחיא סינוואר, שלבוש בהידור יחסית, למד באנגליה ואמור לייצג דמות יותר אינטליגנטית.

הוא מתוחכם ומדבר על ההבדל בין האסטרטגיה - התכנון הכולל ארוך הטווח, והטקטיקה שהיא הדרך המעשית לבצע את האוסטרטגיה בהתייחסו להרוגים הרבים בין הישראלים ובין אלה מעזה. אך גם הוא מתנהג בגסות, מסית את הבדואי בדברי סרק על היהודים, משפיל אותו כמו גם יתר השומרים ומכנה אותו כופר וכלב. כשכוחות צה"ל מתקדמים, הוא מפנה את תסכולו וזעמו אל החטופים ומכה אותם בעצמו עם חגורה עד זוב דם. מעניינת דמותו של הסוהר השתקן שישב ליד דלת התא בו היו כלואים, שהוא היחידי שמגלה רגשות אנושיים, ומתנהג אליהם בצורה סבירה. לאחר תקרית של אונס של החטוף המכונה על-ידי איש חמאס מרושע בשם "השטן האדום", (אל סטאן אחמר"), הסוהר השתקן מסתכל באהדה על התמיכה והעידוד של יתר חברי הקבוצה ומוציא אותו מהתא המעופש בו הם שוכנים ומרשה לו להתקלח.

דמותו של אלכסנדר דנציג מניר עוז שמגולמת על-ידי ג'אד הירש, מרומזת בדמות המבוגרת שהם פוגשים באחת מההעברות שלהם ממקום למקום. אדם דגול, חקלאי והיסטוריון שלא זכה לצאת אך לפי עדויות החטופים שחזרו, תמך בכולם בזכות רוחו האיתנה ובאמונתו שיהיה סוף טוב ונסך בהם תקווה. יש גם ייצוגים של דמויות נשיות בוגרות, שאחת מהן מגולמת על-ידי סלמה בלייר ושתי ילדות, האחת חטופה והשנייה ילדה ערבייה שלא מלשינה עליהם כשמגלה שהם מתחבאים בביתה לאחר שברחו מהמנהרה. הסוף הנורא והמיותר שמעיד על חוסר משמעת משווע שעלה לגיבורים בחייהם, מלווה במנגינה מלאנכולית של שירו של שלמה ארצי "מישהו חושב עליך"....כבר לילה, מישהו בוכה בחושך. מישהי מחבקת אותך מרחוק וחושבת עליך... הסרט העוצמתי ייוצג בארץ והחו"ל ויכנס ללבבות של רבים שילמדו במקצת על המציאות המסויטת הגרועה מכל סרט. למען ידעו וילמדו.