לאור העובדה שבמהלך השנתיים האחרונות שוגרו לעבר העורף הישראלי אלפי טילים, הן מאירן, הן טילי חיזבאללה מלבנון, הן מעזה והן מתימן, מחייבת את מקבלי ההחלטות אצלנו לקדם את הפתרון של ניצול תשתיות התת-קרקע, הן כמנוע צמיחה אפקטיבי למשק הישראלי, הן כפתרון תחבורתי ונדל"ני והן מההיבט הביטחוני המובהק של מדינה קטנה ומוקפת אויבים ובעלת עורף מהצפופים בעולם כולו. אפתח בכך שלניצול מיטבי של תשתיות של תת-קרקע קיימים אינספור דוגמאות ברחבי העולם, הן היסטוריות והן מהשנים האחרונות. בימי מלחמת העולם השנייה ניצלו מיליוני בריטים את מערכת הרכבת התחתית בלונדון, על-מנת להתגונן בפני הפצצות חיל-האוויר הגרמני. כיום, במקביל לקווי מטרו המשמשים כאמצעי תחבורה יעיל, נכון ומקובל לפתח גם מתחמי תת-קרקע הכוללים בתוכם מרכזי משרדים, מסחר ואף מגורים, הכוללים טכניקות שונות של כניסת אור שמש טבעי ואוויר נקי אל תוך אותם מתחמים.

במדינת ישראל קיימת חשיבות משנה, הן ביטחונית והן כלכלית לקדם בנייה תת-קרקעית וזאת מכמה סיבות עיקריות:

האחת, האפשרות הריאלית שבעתיד נחווה שוב, חלילה, התקפות טילים, מחייבת קידום מתחמי תת-קרקע, הן קווי המטרו והרכבת הקלה והן מתחמים נוספים. אציין כי בקווי המטרו, לדוגמה, מתוכננות לא פחות מ-109 תחנות שיוכלו בהחלט למגן מיליוני ישראלים. השנייה, בד-בבד לסכנת הטילים, בל נשכח כי אנחנו מתקרבים ל-100 שנה לרעידת האדמה הגדולה האחרונה שהתרחשה בשנת 1927, כלומר לפני 98 שנה ועל-פי כל התחזיות, צפויה רעידת אדמה שכזו כבר בשנים הקרובות. ברור כי מערכות התת-קרקע אינן אמורות לבוא במקום חיזוק כולל של מבנים כנגד רעידת אדמה גדולה, כולל ממ"דים, אולם ללא ספק ישפרו את ההערכות. השלישית, בד-בבד לקידום רכבת קלה ובהמשך גם מטרו, יהיה צורך יותר ויותר לנצל את התת-קרקע גם בשביל הקמת מרכזי עסקים, משרדים ומסחר ולשקול בהמשך גם שילוב מגורים, כפי שקורה במקומות רבים בעולם. הרביעית, אדגיש כי במדינה קטנה וצפופה דוגמת ישראל, שאמורה להכפיל את מספר תושביה ל-20 מיליון תוך כ-30 שנה ולהפוך להיות המדינה הצפופה בעולם, קיימת חשיבות משנה בניצול כל מטר רבוע. החמישית, השבחת ערכי הקרקע, קל וחומר באזור הביקוש ואפשרות לשחרר לא מעט עתודות שמעל לפני הקרקע, זאת באמצעות ניצול מיטבי של התת-קרקע. השישית, לית מאן דפליג, כמובן, הצורך בפתרון תחבורתי כולל, שיוכל להקל רבות לא רק על נושא התחבורה פרופר, אלא גם לסייע בביזור האוכלוסייה וביצירת מוקדי ביקוש חדשים, הן למגורים והן לעסקים. לסיכום, המלצתי למקבלי ההחלטות אצלנו, ובמיוחד לאור לקחי המלחמה האחרונה שנמשכה כשנתיים, ושבמהלכה שוגרו אלפי טילים אל העורף הישראלי, שישנו את דיסקט החשיבה בכל הקשור לנדל"ן ותשתיות ויהפכו לא רק את מה שמעל לפני הקרקע, אלא גם את התת-קרקע אצלנו למשאב בעל ערך שלא יסולא בפז, הן מן ההיבט הכלכלי, הן הנדל"ני, הן האורבני והן, כמובן, הביטחוני!

• כותב המאמר עידו שחם הוא שמאי מקרקעין ועורך-דין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית