הייתה לי הזכות לשאת דברים באזכרה במלאת עשור לפטירתו של הנשיא החמישי יצחק נבון. מהמנהיגים היותר צנועים ומיוחדים של עמנו. נצר לאור החיים הקדוש מצד אימו, נצר לאחת המשפחות הוותיקות ביותר בירושלים מצד אביו. תלמיד מחונן שבגיל 14 כבר הביא לדפוס הספד על משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק. חניך בית"ר ומאוחר יותר איש ההגנה - ראש שירות הידיעות של ההגנה בזירה הקשה ביותר - זירת ירושלים - במהלך מלחמת העצמאות. יהודי זקוף קומה, תלמיד חכם, מורה ומחנך, דיפלומט, איש סוד, פוליטיקאי, מדינאי, איש רוח, אמן ויוצר, שר החינוך, נשיא ישראל. נבון הוביל כנשיא וכשר חינוך והתרבות מיזמים פורצי דרך: מבצע לביעור הבערות, סל תרבות ומיזם להכרות עם סידור התפילה ומחשבת ישראל בחינוך הממלכתי, על כך אמר: "לאחרונה הנהגתי את הכרת סידור התפילה בבתי-הספר הממלכתיים, ומגיעות אליי מחאות ותלונות שאני הופך את אותם לדתיים, כביכול. וכשנגביר בשנה הבאה, בלי נדר, את לימוד התורה שבעל פה ומחשבת ישראל - ודאי תישמענה מחאות נוספות. ואנו נמשיך בכך, כי חרד אני שמא ינתק הפתיל המקשר בין הדורות."