מה עומד מאחורי המהפכה התעשייתית והצמיחה הכלכלית המדהימה של שתי המאות האחרונות במדינות המפותחות? סביר שישנם גורמים רבים, ובוודאי שישנם הסברים רבים. בשנה שעברה קיבלו את הנובל בכלכלה שלושה כלכלנים (אסמוגלו, ג'ונסון, ורובינסון) שדחפו מאוד חזק את התזה של "מוסדות" (הגנה על זכויות קניין, כלכלה מכלילה, דמוקרטיה וכדומה), והשנה קיבל את הפרס יואל מוקיר (עם אגיון והווויט) שהדגיש דברים שונים (למשל "נאורות" והחיבור של המדע לתעשיה), ויש עוד מגוון טענות והסברים שונים, וחלקם גם משונים. ובין היתר יש גם את התזה של עודד גלאור ושלי. רעיון בהחלט משונה, ובוודאי מאוד ספקולטיבי: אבולוציה משמעותית של בני אדם בתקופה שהובילה למהפכה התעשייתית. לא אבולוציה של מעבר מהומונינים קדומים להומוספיאנס אלא אבולוציה של שינוי בהתפלגות התכונות של בני האדם. ובכן, חצי יובל חלף מאז שכתבתנו את הדברים לראשונה, ומחקר גנטי חדש מוצא חיזוק משמעותי לתאוריה שלנו. אז מה התאוריה? הרעיון הוא שיש שונות בין בני האדם, ויש תכונות חשובות יותר לשרידות בעידן משתנה, והתכונות האלו גם תורמות לקדמה. למשל, יכולת קוגניטיבית חשובה יותר בתקופות של שינוי, ואוכלוסייה עם יותר בעלי יכולת קוגניטיבית גם תיהנה מחידושים ושיפורים שיתרמו לצמיחה. הגורם החשוב הוא האבולוציה: בעלי היכולת הגבוהה יותר יהיו בעלי הכנסה גבוהה יותר וכתוצאה יהיו להם יותר ילדים ששורדים לבגרות. הקשר השלילי בין הכנסה ומספר הצאצאים הוא מודרני. עד השינוי הדמוגרפי (צמצום במספר הילדים) שהתרחש בהדרגה בעולם במאתיים השנים האחרונות, העדויות מראות קשר חיובי בין הכנסה למספר הצאצאים. ספציפית, עודד גלאור ואני מתמקדים בנטייה לרכוש השכלה, או לשם דיוק בנטייה של הורים להשקיע יותר בחינוך של הילדים שלהם. אומנם בטווח הזמן הקצר השקעה רבה בכל ילד מחייבת צמצום במספר הילדים, אבל לילדים האלה תהיה הכנסה גבוהה יותר והם יוכלו לגדל יותר ילדים יותר משכילים ולאורך זמן (בפרמטרים מסוימים) יהיו להם יותר צאצאים והאוכלוסייה כולה תהיה יותר משכילה. ואוכלוסייה משכילה מפתחת יותר חידושים מקדמי צמיחה כלכלית. המאמר הספקולטיבי הזה שלנו התקבל לפרסום בכתב העת היוקרתי Quarterly Journal of Economics (אחד מהטופ-5 בכלכלה) ופורסם בשנת 2002 כמאמר מוביל. על בסיס המאמר הזה, ההיסטוריון הכלכלי גרגורי קלארק כתב ספר שלם, שהפך לרב מכר (עורך הספר היה יואל מוקיר), ותרם בכך להפצת הרעיונות שלנו. הוא עשה עבודה כל כך טובה בכתיבה, ולצד זה הוא מאוד התקמצן במתן קרדיט - הערת שולים אחת בספר שמציינת שאת הרעיון שבבסיס הספר אנחנו פרסמנו קודם - עד שרבים מייחסים בטעות את התאוריה אליו (אבל אין שום ויכוח אקדמי במקרה הזה של מי הזכויות וקלארק זכה לביקורת אקדמית גלויה על ההתנהלות שלו). ובכן הנה (בתרגום בינה מלאכותית) מתוך המאמר, שעדיין לא פורסם בכתב עת (ואני מאמין שהכותבים יתקנו את הדורש תיקון בתחום זכויות הקניין לפני הפרסום בגלל שהטעות שלהם, שעכשיו הם מודעים לה, נעשתה בתום לב). "קלארק (2007, 2025) מניח שהמהפכה התעשייתית של המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה נתמכה חלקית על-ידי שינוי אבולוציוני הדרגתי בהתפלגות התכונות המשפרות הכנסה, כגון יכולת קוגניטיבית, חסכנות והתנהגות מכוונת עתיד. באמצעות 600 דגימות דנ"א עם גנוטיפ מבלגיה, דנמרק, אנגליה, גרמניה והולנד מהמאות השמינית עד התשע-עשרה, אנו מוצאים מגמת זמן חיובית ומובהקת סטטיסטית בציוני המדד הפוליגני להשכלה (Educational Attainment Polygenic Index scores). העלייה בממוצע הציונים במדד גנוטיפי זה גדולה מספיק כדי לשמש גורם תורם למהפכה התעשייתית, בהתאם להשערה של קלארק. המגמה החיובית הופכת למובהקת רק בתקופה שלאחר שנת 1350 לספירה. רכיבים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים אלה של מדד EA PGS נמצאים, בתורם, במתאם עם ממדים פסיכיאטריים ואישיותיים שונים, לרבות אימפולסיביות מופחתת, יכולת רבה יותר לדחיית סיפוקים, וסיכון נמוך יותר לפסיכוזה."