רחש-בחש בתנועת הליכוד. מחר, שלישי, יתקיימו בחירות לוועידת הליכוד החמישית ולמועצות הסניפים. במרביתן מתנהלת התמודדות לוהטת בין רשימות מועמדים המתחרות אלה באלה. ההתמודדות כרוכה גם בתשלום נכבד, הכנסה נאה לקופה המדולדלת של המפלגה. אלפים מתמודדים, כאשר הבחירה להיות ציר בוועידה משמעותית ביותר. הוועידה נהפכת בבוא הזמן למרכז, שהוא הגורם המשפיע ביותר בבחירת מועמדי הליכוד לכנסת, לקראת כל בחירות, בוודאי הבחירות הממשמשות ובאות, שאולי אף יוקדמו. אין מועמד להיות ח"כ, שאינו מחזר אחרי כל ח"מ. חלק נכבד מחברי המרכז הם נציגים מתוקף כהונה, אם כחברי כנסת בעבר ובהווה (גילוי נאות: הכותב הוא חכ"ל ולכן ח"מ) ואם כראשי עיר או מועצת עיר, ועוד כיו"ב מוסדות מדינה. חגיגה דמוקרטית במפלגה הגדולה בישראל, השומרת על יציבות, ייתכן שאף תגדיל את כוחה בבחירות הבאות, ושואפת לשמר את מעמדה כמפלגת שלטון. הבחירות מחר הן קדימון לקראת הפריימריז שתקיים המפלגה לבחירת רשימתה לכנסת הבאה. האם הבחירות יתקיימו רק בקרב חברי הוועידה-המרכז, שיגדל ככל הנראה לכ-4,000 חברים, או בקרב כלל מתפקדי הליכוד, שמספרם עולה על 130 אלף חברים רשומים ומשלמים? הנושא טרם הוכרע. הח"כים המכהנים נבחרו ב-2022 בבחירות מקדימות של כלל מתפקדי הליכוד, חלקם במחוזות או בסקטורים במשבצות שנקבעו מראש. נכון לעכשיו אין החלטה לשנות את הזכאות לבחור בידי המתפקדים ולהחזירה לגוף המצומצם יותר - חברי המרכז. הסיבה: ככל שהגוף הבוחר רחב יותר, כך הוא נחשב לדמוקרטי יותר. ואולם התוצאה אינה מרנינה כלל וכלל. הליכוד הפכה אבן שואבת לקבוצות אינטרסנטיות, שאפילו אינן מכירות את מורשתה של התנועה ואת מצעה. אלה מבינות שרק דרך המפלגה הגדולה הנמצאת בשלטון, יוכלו להשפיע ולקדם מטרות סקטורליות. מכאן הנהירה להתפקד לליכוד, לא רק כפרטיים אלא בעיקר כקבוצות מאורגנות, ממומנות, שמשנות את פני התנועה ולא לטובה. מי מהמתפקדים הללו יצביעו מחל בבחירות עצמן - זה כבר פחות חשוב. הניסיון מלמד, שלרוב אין התאמה בין מתפקד לבין פתק ההצבעה ששילשל בקלפי. אין מתפקד חדש מחויב בנאמנות תנועתית. עליו רק לשלם דמי חברות - ויש מממנים לקבוצות הגדולות, החדשות - והנה הוא בין המשפיעים על דרכה של המפלגה. כאשר מדובר על קבוצות מאורגנות - ההשפעה גדלה יותר. ההטיה גדולה יותר. כאמור, פריימריז הם ביטוי לכאורה לדמוקרטיות מפלגתית. לא יו"ר התנועה, לא ועדה מסדרת, לא מרכז של 80 או 800 איש בלבד, כפי שהיה בעבר הרחוק, הם הבוחרים והמדרגים, אלא רבבות מתפקדים. מבחינה זו הליכוד היא אכן התנועה הדמוקרטית ביותר בישראל, ולכן גם הגדולה ביותר. אלא שלפריימריז מגרעות רבות, שמולידות נבחרת שחלקים ממנה אינם מוסיפים כבוד לא לתנועה ולא לכנסת. פריימריז זה גם התארגנויות קבוצתיות, דילים, שמור לי ואשמור (או לא אשמור) לך, פונקציה של כמה מתפקדים הצליח כל מתמודד להשחיל לרשימת הבוחרים. כסף גדול, שחיתות, אינטרסים זרים, ממלאים בבחירות המקדימות תפקיד רציני. לכן, על-מנת שייבחרו אנשים טובים, נאמנים, מוכשרים ומכובדים לרשימת הליכוד הבאה לכנסת, יש לשנות את שיטת הבחירה הפנימית, באופן שלמתפקדי המפלגה או לחברי המרכז תהיה רק השפעה חלקית על הרכב הרשימה. וזו הצעתי לליכוד: תיכון ועדה מצומצמצת בת שבעה-תשעה חברות וחברים, מוותיקי התנועה ומייצגיה הנאמנים, והיא זו שתראיין ותשמע את כל המועמדים השאפתנים, שמספרם עשוי להגיע ל-200, ומקרבם תרכיב פאנל של 60 מועמדים ראויים, אנשים בעלי ניסיון, מוכשרים, נאמנים למורשת ולדרך, צעירים ומבוגרים, ביניהם גם לא יהודים, שמייצגים את כל פינות הארץ. את הרשימה תציג למרכז הליכוד, חבריו יקבלו מידע מלא על כל אחד מה-60 הללו, ויצביעו על סדר מיקומם ברשימה. המחוזות והסקטורים שאינם מצדיקים ייעודם, יבוטלו. אולי ההצעה הזאת - שדורשת עוד ליטוש לפרטיה - נשמעת פחות דמוקרטית, אבל להערכתי תביא תוצאות טובות יותר. היא תמנע התערבות זרה, גסה, בתוך המפלגה. היא תמנע השפעות שליליות, התרחקות תנועת הליכוד ממורשת אבותיה, מאופיה האמיתי - תופעה זוחלת שכבר נראית בעליל ומרחיקה משורותיה רבים וטובים. אולי מאוחר לחולל שינוי זה לקראת הבחירות הקרובות, אבל לעתיד הרחוק זהו בעיני פתרון נכון למפלגת שלטון, ואולי גם למפלגות האחרות. אנחנו רוצים לראות כנסת מכובדת, לא צעקנית, שחבריה מכל הסיעות רואים עצמם כשלוחי ציבור אמיתיים ונאמנים, מתווכחים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, מהווים מופת לציבור, מייצגים אידאולוגיות ולא אינטרסים צרים וסקטוראליים. השינוי חייב להתחיל בליכוד.