אחרי ימי הסופה והסער, ימי הטלטלה והזעזוע החברתי, ימי הקריעה הלאומית, אחרי ימי יד איש בצוואר רעהו, אחרי ימים בהם הקצוות היו למרכז והשוליים הסהרוריים והמסוכנים קיבלו לגיטימציה, אחרי שהרחובות נשטפו בשנאה ובערו בלהבות האיבה, אחרי שאויבנו פירשו את השבר הלאומי והפגיעות המתמשכות בחוסן הלאומי כדלק שהניע את טבח שבת שמחת תורה, אחרי שעם הגיבורים התרומם והתנשא, הגיעה העת.
אחרי שבכינו יחדיו על חורבן הקהילות, על השריפה הנוראה שעלתה בבתינו, באחינו ובאחיותינו, בילדינו ובקשישנו, באזרחנו, אחרי שמחינו את הדמעות, פשטנו את בגדי התבוסה, את השק והאפר שהוצע לנו ולבשנו את גלימת הגבורה והניצחון, אחרי שזעקנו בכיכרות למען החטופים, למען הנעדרים, למען החללים, אחרי שהתפללנו לשובם, להחלמתם של הפצועים בגוף ובנפש, הגיעה העת. אחרי כל אלה, אחרי שנות ראינו רעה, שנות כאב וחרון, שנות צמיחה והתעוררות, שנות התעוררות יהודית, שנות גבורה ועוז, שנות תקווה ועת רצון שמה שהיה לא יהיה עוד, שנות שיח גרדומים, הסתה פרועה וצחנה שמילאה את חלל חיינו, הגיעה העת.
בעוד כשנה ילכו אזרחי ישראל לבחור את ההנהגה באופן הדמוקרטי, כיאה לדמוקרטיה היהודית-ישראלית התוססת, יבחרו את נבחרי הציבור שיעבדו למען האזרחים והמדינה, למען הדורות הבאים. החובה שלנו כאזרחים היא להחזיר את השוליים הסהרוריים, את הקצוות הקיצוניים, את המומחים בפילוג, שיסוי, יצירת קרעים, בפרובוקציות, במאה דיבורים אפס מעשים, למקום הראוי להם, מחוץ למעגלי ההכרעה וההשפעה, מחוץ לכותלי בית הנבחרים, להותיר אותם במחסן הגרוטאות של שורפי האסמים.
המציאות המדממת במדינת ישראל, המחיר הנורא ששילמה החברה הישראלית כולה על ימי שנות ראינו רעה, מחייבים אותנו לבחור לנו אנשים ראויים, אנשים הרואים בכנסת ישראל שליחות, הרואים במדינת ישראל את מדינתם ללא תנאי, מאהביה של המדינה, הרואים טוב, בעלי עין טובה, המבקשים לבנות, ליצור, לטעת, לייצר, לחדש, לבצר את החוסן הלאומי והחברתי. לבחור בנבחרים שהמילה אחריות היא לחם חוקם, שלא דבק בהם רבב, שמהווים מופת למוסר ומודל לחיקוי לדור הצעיר, לאנשים שיהיו פנסאים המאירים את הדרך, הדרך לשיח ראוי ומכבד, שיח של מחלוקת מתוך אמונה בזכותו של בעל הדעה האחרת להביע אותה, לעבוד במלא המרץ למען כלל הציבור ולא רק למען המגזר שאתה מייצגו.
הגיעה העת לחזק את המכנה המשותף היהודי-ישראלי, להרחיב את המשותף ולהתמודד מול המפריד, להתנהל עם יותר סימני שאלה ופחות סימני קריאה, להפנים כי המטרות אינן מקדשות את כל האמצעים. הגיעה העת לממשלה רחבה, ממשלה ללא חרמות, ממשלה בה יהיה ביטוי לכל אזרחי מדינת ישראל הרואים במדינת ישראל מדינה יהודית דמוקרטית, מדינה שהיא אור לעם ואור לגויים, חברה שתיקון עולם הוא חלק מזהותה. ממשלה רחבה העומדת איתן מול סערות הזמן המתרגשות על עם ישראל, העומדת כצוק איתן מול האתגרים הגדולים מהבית ומחוץ, ממשלה אשר תביט למרחוק, לעבר הדורות הבאים, תדבר תקווה, ערכים, תיקון, תיקון שרק אנו, אזרחי מדינת ישראל בכוחנו להובילו.