הנשיא זלנסקי מוצא עצמו היום בודד למדי, אולי הכי בודד מאז הרחבת הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר 2022. במהלך הזמן הוא נפרד, בנסיבות שונות, מרבות מהדמויות שהיו קרובות אליו ונאמנות לו בעשור האחרון וביר שאת מאז הרחבת הפלישה הרוסית. היום זה הגיע כמובן לשיא, עם התפטרותו של ראש הסגל שלו אנדרי ירמאק, איש אמונו הקרוב ביותר, ואדם בעל עוצמה פוליטית רבה מאוד בתוך אוקראינה, הכי גדולה אחרי הנשיא עצמו. ככזה, היו לו בתוך אוקראינה לא מעט יריבים, אפילו אויבים, שלא שבעו נחת מהעוצמה שצבר, אבל גם מהאופן שבו עמד בינם לבין הנשיא עצמו, שסמך על ירמאק יותר ויותר.
אבל כוחו של ירמאק היה רב גם בזירה הבינלאומית בכל הקשור לאוקראינה, ובלשכות מנהיגים ברחבי העולם ידעו שכדי להגיע לזלנסקי עצמו חובה לעבור דרך ירמאק. הוא עמד כמעט דרך קבע בראש צוותי המו"מ האוקראינים מול הרוסים, מול ממשלי ביידן וטראמפ בארה"ב, וגם מול מדינות אירופה ונאט"ו.
חשוב לדעתי להדגיש להדגיש משהו - קשה לי להאמין שהעיתוי של התפטרותו הוא מקרי, או שהוא קשור אך ורק לפרשת השחיתות עצמה בתאגיד האנרגיה הממלכתי של אוקראינה. כל זה מתרחש בשיאו של מו"מ מורכב ומסובך מול ממשל טראמפ, ובעקיפין גם עם הרוסים, על מציאת מתווה ראוי ומספק לסיום המלחמה.