מי שמעלה על דעתו שהציבור החרדי יעיין בחוק הגיוס, ימצמץ פעמיים וירוץ לבקו"ם - חי באשליה. מי שסבר שהמשטרה תאסור עשרות אלפי חרדים שהתעלמו מצווי הגיוס - קיבל ניידת הפוכה בבני-ברק.
הצלחתו של חוק הגיוס לא תימדד במכסות, בסנקציות או במספר המתגייסים בכפייה. חייל שכפו עליו להתגייס, ובפרט לוחם, יגרום לצה"ל נזק חמור פי כמה מאשר אילו לא גויס כלל. אין שירות משמעותי בצה"ל נגד הרצון, הערכים, המשפחה והקהילה - לא היה, לא הווה, ולא יהיה. אשליות.
הבסיס האמיתי לשינוי טמון בשינוי המנטליות בתוך החברה החרדית. אם חייל חרדי לא ייתפס עוד כ"חרד"ק" אלא יקבל ברחוב החרדי הערכה וכבוד - זו תהיה הצלחתו האמיתית של כל הסדר גיוס. אך נכון להיום, שורת המעצרים, אמצעי הכפייה והדה-לגיטימציה מבית מדרשם של בג"ץ והיועמ"שית רק הפכו את נושא הגיוס למוקצה. הנזקים הללו יישארו עוד שנים רבות, אם יתוקנו בכלל.
גיוסם של חרדים, כמו כל צעיר אחר, תלוי בראש ובראשונה במוטיבציה, בכבוד וביוקרה של השירות. כל אלה נשענים על חינוך, ערכים, משפחה ומעמד חברתי - ובמגזר החרדי, הלכידות והלחץ החברתי חזקים פי כמה ממגזרים אחרים. כיום גיוס לצה"ל נתפס בחברה החרדית כסמל לרדיפה אנטי-דתית, לביזוי הרבנים ולניסיון לערער את אורחות החיים - מציאות הזויה המסכלת כל פתרון.
הגיוס יגדל רק אם המוטיבציה תבוא מתוככי הציבור החרדי, רק אם השירות ייעשה בברכת הרבנים, ורק אם המשרתים יהיו בעלי מעמד חברתי מכובד - כפי שקורה בציונות הדתית או בקרב העדה הדרוזית. הנזקים שנגרמו מהלחץ המשפטי, מהפגיעה בתקציבים ומהקמפיין האנטי-חרדי בתקשורת חיסלו כמעט כל סיכוי לשינוי משמעותי בטווח הנראה לעין.
כל חוק גיוס שעתיד להשפיע בפועל חייב לזכות בתמיכת רבני המגזר החרדי. כל מתווה אחר - או שלא יעבור או שיהפוך מיד לאות מתה. חוק שיזכה לתמיכת הרבנים, אפילו אם יעניק פטור מלא לכלל החרדים, יסיר את הסטיגמה ויאפשר למוטיבציה להתפתח מאליה.
הדרך לקידום גיוס חרדים איננה באמצעות כפייה אלא באמצעות תמריצים. נדרש שינוי עמוק בעמדה הציבורית החרדית כלפי מדי צה"ל, ושם תמיכת הרבנים היא המפתח הבלעדי. תנאי יסוד נוסף הוא מתן אפשרות לשירות מותאם בכל החילות, לא רק בחטיבה אחת, באופן המאפשר שמירה מלאה על אורח החיים החרדי. צה"ל יידרש לבחור בין התאמה אמיתית בכל היחידות לבין ויתור על גיוס משמעותי - אין דרך ביניים.
התקשורת פועלת בכל כוחה לסכל כל הסדר גיוס, בתקווה להפיל את הממשלה. כל אמירה שולית של ח"כ מהקואליציה מוצגת כמהפכה. בפועל - מי שירים יד נגד החוק, ישים קץ ודאי לקריירה הפוליטית שלו בליכוד.
משימתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ויו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט היא להגיע להסכמה כוללת עם הנהגת הציבור החרדי על מתווה פטור. ואפילו אין חובה לעשות זאת בחקיקה: כפי שהיועמ"שית הכשירה את הפטור מגיוס לערבים בהחלטת ממשלה, ניתן גם לעגן את הפטור לחרדים בהחלטת ממשלה. בג"ץ רמז לכך בבירור בפסק הדין האחרון, ולשנות זאת תידרש אקרובטיקה משפטית של ממש.
המחסור בכוח אדם בצה"ל, בעיקר בקרב הלוחמים, כמו גם משבר המילואים - הם כשלים של אגף כוח אדם. הם לא ייפתרו על-ידי החרדים. הפתרון להם טמון בגיוס אוגדה של חיילי קבע, ועל זה נכתוב בנפרד. לעת עתה, הממשלה נדרשת לפתור את שאלת הפטור לחרדים בהסכמה רחבה, וכל פתרון ישפר את המצב הקיים, ישכך את להבות המחלוקת הבין-מגזרית ויסיר את העננה המרחפת מעל המחנה הלאומי. וזו תהיה תוצאה מבורכת בכל מקרה.