בשבוע האחרון ועדת השמות של עיריית דבלין המליצה למחוק את שמו של חיים הרצוג מהפארק שנקרא על שמו מאז 1995. ההצבעה עברה כמעט פה אחד, עם מתנגד אחד בלבד. רבים בישראל מכירים את חיים הרצוג כנשיא השישי של מדינת ישראל, כמדינאי וכראש אמ"ן, אך לפני כל אלה היה הרצוג חייל וקצין מודיעין בצבא הבריטי וגיבור מלחמה אירי. הוא נחת עם הכוחות הבריטיים בחופי נורמנדי ב-1944, התקדם דרך בלגיה והולנד, ובאפריל 1945 היה בין משחררי מחנה הריכוז ברגן-בלזן. ובאותם ימים ממש, שבהם הרצוג השתתף בשחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן, מנהיג אירלנד דאז, אימון דה-ואלירה, הגיע אישית למשרד הרשמי של גרמניה הנאצית בדבלין כדי להגיש תנחומים על מותו של אדולף היטלר - לא באמצעות נציג ולא במכתב, אלא בביקור רשמי של ראש ממשלת אירלנד עצמו. כאשר מחברים את מהלך עיריית דבלין להיסטוריה האירית ולחיבור ההיסטורי בין גורמים פלשתינים לנאצים, מתחדדת המשמעות העמוקה של הניסיון למחוק את מורשתו של הרצוג - מהלך הטעון במשקעים היסטוריים כבדים. אירלנד ועיריית דבלין ניצבות כעת בפני בחירה ברורה: לכבד את יליד דבלין שנלחם בנאצים, או להמשיך מסורת של ריקבון מוסרי.