על יסוד הדין, הנוהג והנסיבות, סיכויי בקשת החנינה שהגיש (30.11.25) בנימין נתניהו נמוכים עד אפסיים. ככל שכנגד כל הסיכויים, ובעיקר ההיגיון הפשוט, הבקשה תתקבל, יש כאן פתיחת צוהר לטענות קיפוח קשות של נאשמים וחשודים אחרים לאורך השנים, שבקשותיהם נדחו אך מפני שלא נטלו אחריות על מעשיהם. באופן כללי, בקשת החנינה של נתניהו נשענת על הסמכות שהותוותה בפרשת קו 300 (בג"ץ 428/86), שבה הוכרה האפשרות לחנינה לפני הרשעה, אך כמכשיר נדיר ביותר. אותו תקדים נשען על נסיבות ביטחוניות חריגות במיוחד, במטרה למנוע שיתוק מוסדי של השב"כ. בענייננו, כידוע, המשפט מתנהל כסדרו גם אם באופן צפוף מדי, אך אין הוא יוצר מצב של "פקק מערכתי" שמצדיק מסלול עוקף משפט. גם מבחינה פרוצדורלית, בקשות חנינה נבחנות ככלל רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים. מכל מקום, זו לא הנקודה העיקרית כאן. מן הפרקטיקה הידועה של מחלקת החנינות עולה, כי הבעת חרטה ונטילת אחריות הן שיקול מרכזי, ולעיתים קרובות תנאי כמעט הכרחי, לקבלת חנינה. בבקשה הנוכחית של נתניהו לא מצאתי שמץ של חרטה או נטילת אחריות, גם לאחר קריאה מדוקדקת של הבקשה ונספחיה. אשר לכך, מעבר להד התקשורתי וגיוס דעת קהל משולהבת, אין בבקשה זו תוכן מהותי ממשי. להפך: נתניהו מכחיש בצורה גורפת, טוען לרדיפה פוליטית ובעיקר אינו לוקח אחריות. בעיני שוקי ההון, מדיניות חנינות היא אינדיקטור ליציבות מוסדית. בפברואר 2024 הורידה מודי'ס את דירוג ישראל ל-A2 עם אופק שלילי. בספטמבר 2024 היא הורידה שוב את הדירוג, הפעם ל-Baa1 ועם אופק שלילי; מודי'ס נימקה את הדירוג בשילוב בין הסיכון הגיאו-פוליטי והמשבר הפוליטי הפנימי. רוצה לומר: המימד המוסדי מהווה את ליבת הדירוג. היחלשות האיתנות המוסדית המשפטית מהווה פגיעה באיזונים ובבלמים ועלולה להשפיע באופן מהותי על הדירוג. חנינה חריגה לנתניהו תחת לחץ חיצוני, על-רקע דעת קהל סוערת ולחץ ציבורי אגרסיבי, תוך ציון העובדה שנשיא ארה"ב ביקש לעשות כן, וכאשר החנינה אינה עומדת בכללים כפי שגובשו במשך שנים ארוכות של פרקטיקה המשפטית - תביא לשחיקה מוסדית נוספת. ככל שמבקשים לקצר הליכים מטעמי ניהול מדינה, הכלי הוא הסדר טיעון המבוסס על נטילת אחריות, לא חנינה טרם הרשעה. כך נשמרים עקרונות השוויון בפני החוק וההפרדה בין רשויות. חנינה כאן ועכשיו עלולה להתפרש אצל משקיעים כהחלשת בלמי האיזונים ותעמיק את האי-ודאות שצוינה כבר בדוחות הדירוג. לעומת זאת, דחיית הפנייה ושמירה על הפרוצדורה, ישלחו אות ברור לשווקים: בישראל ההליך הפלילי אינו פוליטי, והכללים חלים על כולם. יש להביע תקווה שכך ינהג הנשיא יצחק הרצוג בתשובתו לנתניהו.