ב-23 ביולי 2023, רונן ברגמן פרסם באתר החדשות ynet מאמר שכותרתו: שבויים בקונספציה: מלחמת יום כיפור זה כאן ועכשיו. בכותרת המשנה נכתב כדלהלן: זו הדקה ה-90, כמו אוקטובר 1973. המצב בחיל-האוויר הוא התרעה על סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה. אי-עצירת החקיקה היא איום ישיר על חיינו.

להלן קטעים מתוך מאמרו של רונן ברגמן:

[...] במצב הנתון ישראל ניצבת על סף אחת השעות המסוכנות ביותר מבחינה ביטחונית אי-פעם, ומי שסומך בעת הזו על המזל, או על איזו קונספציה כזו או אחרת ש"יהיה בסדר", או שהוא יודע לקרוא את אויבי ישראל טוב מכולם - משחק משחק מסוכן ביותר. הוא משחק בדם. מי שלא יעצור את מהלך החקיקה של עילת הסבירות וירגיע את המצב כדי לאפשר לצה"ל לחזור לכשירות למלחמה מהמר על החיים של כולנו, חיילים ואזרחים. מי שמכיר את הנתונים חייב לשקף אותם לדרג המדיני. [...] חיל-האוויר פועל באופן שונה משאר יחידות צה"ל משום שהוא מעורב במבצעים לאורך כל השנה, גם בימים שבהם אין מלחמה, גם בהגנה מסביב לשעון על שמי ישראלי מפני חדירת גורמים עוינים, וגם באיסוף מודיעין בכל רחבי המזרח התיכון, וגם, לפי פרסומים, בתקיפת מטרות בסוריה, לבנון, עירק, אירן, עזה, סיני והגדה המערבית. התקיפות הללו מבוצעות על-ידי כוח טייסי קרב ומפעילי כתמ"מים תוקפים, שרבע ממנו טייסים סדירים, רבע - קצינים מקצועיים המשרתים בתפקידים אחרים בחיל-האוויר, וחצי - אנשי מילואים. תפקידם של אנשי המילואים חשוב אפילו יותר מאשר חלקם היחסי בתקיפות, שכן רק להם יש את הניסיון להוביל רביעיית מטוסים, מבנה התקיפה שבו מתנהל החייל, והוותק שלהם בהשוואה לטייסים הצעירים הוא ללא תחליף. כשטייס בודד לא מתאמן הוא מאבד את הכשירות שלו תוך כחודשיים. מחשבי מערכות הניהול של הטייסות מתוכנתים להתריע על מצבים שכאלה ולא לאפשר לשבץ טייסים לטיסות מבצעיות אם לא התאמנו. אבל אם מדובר על מבנים שלמים, חלקי טייסות משמעותיים שלא טסים, איבוד הכשירות הוא מהיר הרבה יותר, שכן מדובר גם בכשירות האישית של טייס וגם הכשירות של הטייסת כולה, כשאין מישהו אחר שיכול לפצות על אובדן חבר אחד, ואין אמונים של גיחות רבות משתתפים. זאת ועוד - באין מובילי רביעיות חוץ ממפקדי הטייסות, הסגן הראשון שלהם ואולי מישהו מהמטה, אז גם הצעירים לא מתאמנים ומאבדים בעצמם את הכשירות. האמירה הבוטחת כאילו "בזמן מלחמה הם יגיעו" שווה לזו שלפיה "נסתדר בלי כמה טייסות". גם אם הם יגיעו, הם לא יוכלו לטוס, והיכולת לערוך תרגולים, אימונים ומבחנים של חזרה לכשירות בזמן חירום מוגבלת ביותר. חשוב יותר - בעתות של מבצעים והגברת פעילות בזמן שאינו חירום, יכולת חיל-האוויר לספק משהו מעבר להגנה בסיסית על שמי המדינה תהיה מוגבלת מאוד, אם בכלל. [...] בהינתן פגיעה כל כך משמעותית בכושר הלחימה של צה"ל, מי שלא פועל מיידית כדי לתקן את המצב סומך על כך שלנסראללה או חמינאי אין שום כוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל. אלא שבניגוד לאוקטובר 73, אז היה מידע, אומנם כוזב, אבל שנחשב אמין, כי לסאדאת אין כוונה לפתוח במלחמה, הרי שהיום המצב הפוך ובידי קהילת המודיעין הערכות מדאיגות ביותר בין אירן שואפת הנקם על כל מה שישראל עוללה לה בשני העשורים האחרונים, לבין נסראללה שמחפש מוצא מהסבך הפנימי בלבנון וקורא אותנו בחולשתנו, עלולות להתגבש תוכניות לנצל את המצב וקדם פעולות נגד ישראל. צה"ל היטיב להתמודד עם הטייסים ונמנע, בצדק מבחינתו, מעימות ישיר איתם. אבל בניגוד למשבר במרץ, שאז שיקפו ראשיו את המצב החמור לראשי הדרג המדיני, לרבות הדיבורים, אם לא האיומים, של טייסים בשירות קבע להתיר חוזה אם ההפיכה תימשך, הרי הפעם, אף שהמצב הרבה יותר חמור, צה"ל שיקף אותו אחרת. טייסי מילואים, חלקם בכירים מאוד, שביקשו הפעם להיפגש עם הרמטכ"ל ושר הביטחון - לא הצליחו. צה"ל לא שיקר ולא כיזב, אבל "קבר את ראשו בטבלאות האקסל", כהגדרת קצין בכיר מאוד לשעבר בחיל-האוויר שחתם על המכתב ביום שישי, ושיקף לשר הביטחון ולראש הממשלה רק את מה שקורה עכשיו, השנייה הזו. [...] ההודעות במהלך סוף השבוע על עוד ועוד אלפי חיילי מילואים שמפסיקים להתייצב הם סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה, לא רק ללכידות הפנימית, כמו שבצדק צה"ל אומר, אלא לביטחון המיידי של כולנו, למוכנות למלחמה או ליכולת לערוך מבצע רחב היקף. ההודעות הללו גם מבשרות סכנה חריפה להתפרקות מערך המילואים, הוא-הוא צבא העם, אבל אפילו הן מספרות רק חלק מהסיפור. יותר ויותר גורמים באגף כוח אדם במטכ"ל מעבירים יותר ויותר דיווחים על קצינים בשירות קבע שסיפרו בשיחות עם המפקדים שלהם שהם חושבים ברצינות להתיר חוזה, או שלא לחדש חוזה, אם החקיקה תעבור. החדשות הללו מעבירות את הדיון לרמה אחרת לגמרי, שלידה המצב הנוכחי מתכסה מעטה של תמימות. זו לא התפרקות חלקים גדולים מצבא המילואים, אלא, אם יקרה חס וחלילה, התפרקות חלקים מהצבא עצמו. זו הדקה התשעים. כמו אז באוקטובר 1973. זו התרעה ברורה ומיידית לסכנה חמורה לביטחון המדינה ותושביה. האם מישהו מקשיב? האם מישהו שומע? [סימוכין1]

כתבות קודמות

רונן ברגמן: סינוואר הקפיד באדיקות לצפות מדי יום בחדשות ערוץ 12. ב-10 באוגוסט 2023, שודר במהדורת החדשות של ערוץ 12 הדיווח הבא: "האזהרה החריפה ביותר בעניין מוכנות צה"ל; זו אזעקת אמת; בעוד כחודש נהיה בבעיה במוכנות למלחמה, בעיקר בחיל-האוויר; המשך הריצה לחקיקה כבר פוגע בכשירות הצבא". [סימוכין2] שלושה חודשים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - רונן ברגמן: "לפחות 220 אנשי מילואים בסיירת מטכ"ל נערכים לפרסם בימים הקרובים מכתב, המודיע על התפטרותם משירות התנדבותי אם הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות] תאושר. "אנו מודעים לנזק, שעלול להיגרם עקב אי-התנדבותנו למילואים, אך אין לנו אופציה אחרת". [סימוכין3] חודש לפני מתקפת שבעה באוקטובר - המשבר הפוליטי בישראל והפגיעה בכשירות צה"ל מזמינים מלחמה. רונן ברגמן: "השעון המבצעי [הוא המנגנון שעל פיו בצה"ל] בודקים את מצב האויבים של ישראל, התעוזה הגוברת שלהם והנכונות לקחת סיכונים עד כדי מלחמה כוללת, בין השאר בגלל מה שהם תופסים כחולשה ישראלית". [סימוכין4]