ב-8 באוקטובר 2023, אתר גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, פרסם מאמר פרי עטו של מועין אל-טאהר (معين الطاهر), פובליציסט, חוקר, חבר לשעבר במועצה המהפכנית של תנועת פתח ובמועצה הצבאית העליונה של המהפכה הפלשתינית. להלן קטעים מהמאמר: [...] בפעם הראשונה במלחמות הצבא הישראלי ברצועת עזה, יזמה ההתנגדות את פתיחת המלחמה וירתה את הירייה הראשונה. ולראשונה בתולדות ההתנגדות הפלשתינית, ההתנגדות כבשה התנחלויות ובסיסי צבא ישראלים, כולל מפקדת אוגדת עזה, לקחה בשבי חיילים ישראלים רבים, הרגה ופצעה מאות מתנחלים, ושגרה חמשת אלפים רקטות בשליש הראשון של שעת ההתקפה הראשונה, תוך שמירה על אותו קצב בשעות שלאחר מכן. הדבר המחיש את חולשתו וריפיונו של צבא הכיבוש, לא רק מבחינת יכולות המודיעין אלא גם מבחינת מנהיגות והערכת מצב, שכן תרחישים ישראלים קודמים דנו באפשרות של השתלטות אחת מיחידות חיזבאללה לכבוש מספר התנחלויות בגליל, וישראל החלה להתוות תוכניות ולבצע תרגילים צבאיים כדי למנוע זאת. עם זאת, המכה הגיעה ממקום שלא ציפתה ולא לקחה בחשבון, ומדובר בכישלון אסטרטגי גדול. בשבועיים האחרונים, חמאס ארגן הפגנות לאורך גבול רצועת עזה, שיגר בלוני תבערה ויידה אבנים. המתווכים התערבו כדי למנוע את הסלמת המתיחות, והושג הסכם להגדלת היתרי עבודה [לעובדים מרצועת עזה המועסקים בישראל], מתן אפשרות להכנסת סחורות מסוימות והארכת הסיוע הקטרי. רגיעה שררה, והיא לוותה במטר של ביקורת נגד תנועת חמאס, שהאשימה אותה בניצול התנאים של המצור להשגת רווחים זעומים. איש לא הבין שמה שקרה היה טקטיקת הסחה משמעותית, ואיש לא צפה שלאחר הרגיעה הזו תהיה סערה [طوفان - מבול, שיטפון כשמה של המתקפה מבול אל-אקצה]. המודיעין הישראלי, יחד עם גורמים ערביים ופלשתינים, נרדמו בשינה עמוקה. למרות שפעולה כזו דורשת הכנות נרחבות וגיוס מאות ואלפי לוחמים, הנהגת גדודי עז א-דין אל-קסאם הצליחה לשמור על רמת חשאיות ודיסקטיות גבוהה ביותר. סביר להניח שמעגל האנשים שידע על ההחלטה הזו ועיתויה לא חרג מראשי [גדודי] אל-קסאם, ולכן ההפתעה הייתה רבתי. [...] [סימוכין]