דיווחנו במהדורה של ערוץ 14: הנטייה המסתמנת של הנשיא הרצוג היא לקבל את בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבלי לדרוש ממנו להודות באשמה או להתחייב לפרישה מהחיים הפוליטיים. עם זאת, ייתכן בהחלט שהרצוג יבקש מנתניהו להכניס בנוסח הבקשה שינויים שאינם עולים לכדי הודאה באשמה, אבל מתייחסים לאישומים שהופנו כלפיו, כפי שנעשה בבקשת החנינה החריגה בפרשת קו 300, לפני כ-40 שנה. ההערכה היא שלוח הזמנים הפרוצדורלי עד לקבלת ההחלטה הסופית של הנשיא יארך שבועות ארוכים, וכנראה לא פחות מחודשיים. בנוסף, למרות שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע בפירוש שלבית המשפט אין סמכות להתערב בשיקול דעתו של הנשיא, ההערכה היא שכמו בכל נושא אחר בישראל - גם הסוגיה הזו תגיע להכרעה סופית של בג"ץ. בסביבתו של הרצוג סירבו היום להתייחס לבקשת החנינה, בין היתר, ככל הנראה, כדי לא להעניק תחמושת משפטית למי שמבקשים לסכל את היוזמה, ויוכלו לטעון לאחר מכן שהנשיא גיבש את עמדתו באופן לא תקין, עוד לפני שלמד לעומק את הבקשה. בית הנשיא פרסם הודעה קצרה שבה נאמר בין היתר: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות. לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש". מילות המפתח בהודעה זו הן "בקשת חנינה יוצאת דופן". הן סוללות את הדרך גם להחלטה יוצאת דופן של הנשיא (אך לא תקדימית - ראו בשנית את פרשת קו 300) לחון את נתניהו בטרם הסתיים ההליך המשפטי נגדו.