הנשיא הרצוג קיבל תזכורת משפחתית-לאומית כשבפני מועצת העיר דבלין קריאה לשינוי שם פארק על שם משפחתו (ששורשיה באירלנד) למשהו עכשווי יותר הנוגע למאבקם הנואש של העזתים נגד הצורר הנאצי-יהודי. והנה הנשיא פעם נוספת בחדשות, בשל בקשה שהגיש ראש הממשלה שהנשיא יחון אותו. נזכיר שהנשיא האמריקני פנה לנשיא הרצוג מעל במת הכנסת, וכשחזר לארה"ב המשיך במכתב, שמא הנשיא הישראלי יתעלם מדבריו כאילו נאמרו בהלצה.
הרצוג טען שהתהליך דורש שהנאשם יגיש בקשה מסודרת, בלעדיה אין הוא יכול לעשות דבר וחצי דבר. דוקטרינת הידים הכבולות. קם ראש הממשלה, ולמרות שהוא אמור להיות חף מפשע עד שיוכח אחרת, הגיש את הבקשה האמורה. אני נזכר בסיפור על אדם שמגיע לגן עדן, ושם בשיחה עם אלוהים, הוא מודה על כל מה שניתן לו, ועל כך שהוא במחיצתו של הקב"ה, אך דבר אחד הוא תמיד קיווה, שאף, אולי אפילו דמיין: שיזכה בלוטו. כמובן שזה נאמר בבת צחוק, אך ברגע שזה נאמר, הובן שהדבר אכן הטריד את מנוחתו. ענה לו אלוהים: אבל אף פעם לא קנית כרטיס.
כמו באותו סיפור כך גם כאן - עד כה הנשיא טען שראש הממשלה לא פנה אליו. עכשיו טענה זו הוסרה, וצריך לדון לגופו של ענין. בכדי לקנות עוד זמן, הזדרזה לשכת הנשיא ופרסמה תרשים של התהליך, ועיקרו שיקח לטענת הלשכה שבועות מספר עד שכל הגורמים ידונו, ישקלו ויאמרו את דברם. רק אז יפול פור, ולא דקה לפני כן.
אמנם הנשיא טוען תמיד לאחדות ולגישור, אך בדרך פלא הוא מצדד תמיד בצד אחד, ודורש מהצד האחר להתפשר, להתגמש, להראות גמישות. הנשיא מגיע מאסכולה ותרבות בג"ץ, שם סוגדים לפרופ׳ אהרן ברק, וזה כבר חרץ את גורלו של בנימין נתניהו מזמן, כולל שלילת כל אפשרות לחנינה של ממש. הדרך שהוצעה כה פתלתלה שהדבר דומה במדויק להוראות בג"ץ לשר המשפטים: "בסמכותך למנות משגיח לחקירת הפצ"רית, אך הנה אנחנו מגדירים את מי אתה יכול למנות, קרי מעקרים את סמכותך ומסירים אותה מעליך."
האם יש סיכוי כלשהו, אפסילון, השואף לאפס מלמעלה, שתוענק חנינה לאדם השנוא על חצי המדינה ממנו קם הנשיא הרצוג ועליו הוא נשען? שנאתם מעבירה אותם על דעתם. הנה, ראש האופוזיציה המכובד הזדרז מיד והתנגד למתן חנינה. הוא פשוט משקף מחנה שלם שמזה לפחות שלוש שנים נלחם בנתניהו כדי להרגו. אין פשרות. אין שיקולי טובת המדינה. יש רק שנאה תהומית המקדשת את כל האמצעים.
הבקשה שהוגשה לנשיא נועדה לחשוף את האמת - זו שכולם רואים ומודעים אליה. אין ולא הייתה אף פעם כוונה להפסיק את התהליך להשמדת נתניהו וכל זכר ממנו. כשדבר אחד לא עובד (וכבר מתחילים לראות איך התיקים המשפטיים נתפרו במדויק למידות נתניהו, גם במחיר עבירות על החוק או על תהליכים התקפים לגבי כל אדם אחר), עוברים לשיטה אחרת, לנתיב אחר, וממשיכים באותו כיוון בדיוק. בסופו של דבר, משהו חייב לעבוד. כך עם בג"ץ, כך עם היועמ"שית, כך היה עם רונן בר וכך גם יהיה עם נתניהו. אותה שיטה בדיוק, והתוצאות הידועות מראש, חרוטות בבזלת, כמו עשרת הדברות על לוחות הברית.
דונלד ג׳יי טראמפ
נזכור שהשיקולים אינם של אותם שונאים מבית, ואפילו לא של חברי הליכוד. המשחק הוא של הנשיא האמריקני, והנשיא הישראלי צריך להזהר עד מאוד שכן הוא עמדה ייצוגית טקסית של מדינה קטנטנה, הנתמכת במידה רבה על-ידי ארה"ב, ואם נשיא ארה"ב מקדיש כאלו מאמצים כבירים לסיום ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה, אסור לזלזל בכך. עבור הנשיא האמריקני לא הרצוג וגם לא שופטי בג"ץ או שופטים בערכאות נמוכות יותר משחקים או נחשבים. בבוא זעם, הוא במחי יד ידאג שהם כולם ישלמו מחיר כואב.
מה יגיד אז הרצוג? שהוא לא צריך לצאת את גבולות ישראל? שהוא יסתדר כי הוא נשיא ישראל? שזה לא נוגע לו? שאל לו לנשיא האמריקני להתערב במדיניות הפנים של מדינת ישראל? או אולי שהנשיא האמריקני לא יעז? נראה שהנשיא הרצוג לא מבין דבר אחד: מי שחווה את מה שהנשיא טראמפ חווה עד לפני שנה, ואת מה שראש ממשלת ישראל חווה עדיין, מרגיש אחוות אחים נרדפים. כך גם ניצולי שואה ומי ששרד את שואת הארמנים יכולים למצוא שפה משותפת בלי צורך לדבר בכלל.
נגד אחווה כזו, לנשיא הרצוג אין כל סיכוי אלא אם כן הוא יעשה את הנדרש ממנו - וזו לא הייתה הלצה או בדיחה וודאי שזה לא נאמר בבדיחות הדעת: "חון את חברי נתניהו והפסק את מחול השדים וציד המכשפות נגדו. עשה זאת מיד. עשה זאת, כי אם לא, אני אוודה שזה יקרה, ואז לא יהיה נעים. יהיה מאוד לא נעים, גם לך באופן אישי." [ואני לתומי מדמיין את הנשיא האמריקני משבח את "חברו הנשיא הרצוג על שעשה את הדבר הנכון וחן את ראש ממשלת נתניהו, כי באמת, למי אכפת מסיגרים ושמפניה וסיקור עיתונאי בעיתון שעושה הכל נגד ראש הממשלה!"]
אך בארץ, שם אפילו שבעה באוקטובר לא לימד לקח את כל מי שהשתתף בשריפת הבית משך תשעת החודשים שקדמו לאותו יום שבת ב-2023, האם ניתן לצפות שמישהו - וביחוד נשיא מדינת ישראל - יפנים את מצבנו האמיתי ויתעלה על שיקולי שנאת חינם לעבר טובת המדינה לאורך זמן? שופטיו של נתניהו הראו שלא מבצע הביפרים וגם לא 12 ימי הלחימה האינטנסיבית עם אירן יגרדו או ידגדגו את המאמץ המלחמתי האמיתי - להשמיד את נתניהו וכל זכר ממנו. אותם שופטים שומרים בחרדת קודש על המאמץ הקדחתני נגד נתניהו, גם כשמתגלים דברים שבכל משפט אחר היו גורמים לשופט האחראי להפסיק את המשפט ולזכות את הנאשם. צודק הנשיא האמריקני, שחש בדיוק את אותם מאמצים על בשרו (והצלקות עדיין טריות ביותר), כשהוא דורש מנשיא מדינת ישראל לחון את נתניהו ולהפסיק את מחול השדים וציד המכשפות.
טוב יהיה אם הנשיא הרצוג יתעלה לרגע קריטי זה בגורל ישראל ויעשה את מה שהיה צריך להעשות כבר מזמן. אך הסיכויים שזה יקרה הם אפסיים. חבל, כה חבל, כי לראש ממשלת ישראל זה מגיע שיניחו אותו לנפשו, בכבוד, בתודה על שנות השירות כראש ממשלה.