מוצאי יום ב' 1.12.2025, באתר בית המשפט בבג"ץ היועמשי"ת מוצגת החלטה של שבעה שופטים שנפלה בתיק היועמשי"ת ומאיפה נפלה? נפלה משמים. ההחלטה מסמיכה כל מותב למנוע מראש כניסת קהל לאולם כפוף למספר תנאים (ואשר עיקרם הוא יכולת לצפות ולהאזין לדיון באמצעים אלקטרונים מחוץ לאולם) אשר לא נכללים ברשימת התנאים הסגורה המפורטת כיום בחוק. פומביות הדיון מעוגנת בחוק יסוד (למעט חריגים המפורטים בחוק), אך השופטים טוענים בהחלטה המפורטת, שהטכנולוגיה מהווה תחליף הולם לדרישת הפומביות של חוק היסוד, על-אף שהחוק לא תומך לטעמי בעמדת השופטים, והפתרון לרעשנים הוא אחר, ברעשנים מתרים תחילה, ואחר כך מוציאים אותם מהאולם, לשם כך יש סדרנים. לא מפנים קהל מאולמות קולנוע אם יש מפריעים, לא מפנים קהל מהרכבת אם יש מפריעים, לא מפנים קהל מבית המשפט אם יש מפריעים, ודאי שלא מונעים מאנשים להתכנס מראש, מחשש להפרעה, בייחוד לא במקום אשר ההתכנסות בו, ספציפית, מעוגנת בחוק יסוד.

1. איש לא עתר בנושא

שיטתנו היא שיטה אדברסרית, אין הליך בבג"ץ בלי עתירה, בלי שהעותר מנמק את עילות העתירה, ובנושא זה דן בית המשפט ללא כל עתירה וללא עותרים. תמוה? תמוה!!

2. איש לא השיב לעתירה

מרגע שאין עותר ואין עתירה אין גם משיב, כל יסודו של ההליך המשפטי נזרק לפח ובנושא המעוגן בחוק יסוד, והוא מבסיסי הדמוקרטיה.

3) בהעדר עותר ומשיב - בית המשפט מחליף אותם

וכמו בכל דיקטטורה מצויה, כאשר ההליך השיפוטי משובש עד יסוד, השופטים הם שופטים מטעם (עצמם) הם טוענים נאמנה את טענות העותר, הם טוענים נאמנה את טענות המשיב, ולאיזו מסקנה הם מגיעים? מה אתם חושבים? ובכן למרבה הפלא הם מגיעים למסקנה לשמה התכנסו - פגיעה קרובה לוודאית, בפומביות הדיון החתומה על-ידי השופטים עמית, סולברג, דוד מינץ, עופר גרופסקופף, אלכס שטייניץ, גילה כנפי-שטיין וח'אלד כבוב. שופטים מימין, משמאל, ליברלים ושמרנים, דתיים, חילוניים, יהודים ערבים הכל מכל כל - על-מנת להגן על עצמם מעצמם.

4) איך צריך היה לפעול

שינוי כל כך עמוק ומסוכן בזכויות יסוד, חייב לעבור בחקיקת יסוד, אם לא בחקיקת יסוד אז בחקיקה, אם לא בחקיקה אז בדוחק ובספק גדול בתקנות, ואם רמת שיתוף הפעולה בין השר לבין הנהלת בתי המשפט היא לא משהו, מה שנדרש היה הוא לפחות חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, אשר הייתה מתירה להנהלת בתי המשפט לקבוע נוהל הדומה ל"החלטת" בית המשפט, ועל כל אלה ניתן היה לעתור לבג"ץ ואז בג"ץ היה שומע את נימוקי ה"בעד" הרחבים אותם הוא יודע, וגם את נימוקי הנגד הרחבים אותם הוא לא בטוח יודע, ולאור ההחלטה המהירה, וכנראה גם נמהרת וחפוזה הוא ודאי לא יודע.

5) קפיצה מקצה הצוק

בית המשפט העליון קופץ מקצה הצוק, בית המשפט העליון מבצע חרקירי בכיכר העיר, ויפים כאן דבריו של משה לנדוי מנשיאי בית המשפט העליון בראיון לארי שביט 6.10.2000 "הוא [בית המשפט] מגלה התנשאות ויומרנות. אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים.

אבל בעיני המגמה הזאת איננה נכונה. קודם כל מפני שהשופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא. שהם לא הוכשרו למלא אותו. כי הם הוכשרו לשפוט, לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט. לכן הייתי רוצה לראות יותר איפוק. בפרקי אבות נאמר 'הווי מתונים בדין'. וזה הדבר אשר לו בית המשפט זקוק. מתינות, מתינות. התקדמות זהירה. גתה אמר זאת יפה: המייסטר, הוא אמר, המייסטר רב-האמן מוכיח את עצמו במגבלות שהוא מטיל על עצמו. " מומלץ אגב לקרוא את כל הראיון, לו היינו קשובים לתוכנו, האסון של 7.10.2023 לא היה מתרגש עלינו קרוב לוודאי.