אין לי צל של ספק שהאנשים כפרטים בארגון "אחים לנשק", הינם אנשים ראויים, אוהבי מדינת ישראל, חרדים באמת לגורלה ועתידה, מאמינים בכל ישותם כי הארץ עמדה לשנות פניה והם, רק הם, היו חומת המגן בפני התמורות הדיקטטוריות, הסלע היצוק מפני שינוי פני הארץ האהובה עליהם, הארץ שלהם, עליה חלמו ולמענה לחמו, הותירו חברים בשדות המערכה וכעת רעדה אחזתם באמונתם כי המדינה משנה פניה. אוסף הנשים והאנשים, רובם בגיל העמידה נושקים לגיל הזהב, פעלו מתוך אמונה כי עוד רגע קט והקיץ הקץ על חלום המדינה היהודית ותחייתה הקצרה, לכן, במקום שיעסקו בבניית גשרים, בחיבורים, בבניית מכנה משותף, השתלטה על חבורה זו רוח רעה, רעה מאוד. רוח שהובילה את חלקם להתנהגויות עברייניות, אלימות ובריונות, כמו גניבת טנק צה"לי וגרירתו ברחבי ישראל, ולהתנהגויות חריגות בחומרתן כמו הפריצה למכון מחקר אזרחי "פורום קהלת", כליאת עובדת מבוהלת, הצבת גדרות תיל ושקי חול, השחתת רכוש ותיעוד מלא של העבריינים, מבצעי הפשע. כמו לפגוע מינית בשוטרת, כמו הבערת טבעת האש סביב בית ראש הממשלה כמו ירי פצצות תאורה לחדר השינה של ראש הממשלה, כמו הבערת הרחובות המרכזיים, שריפת כבישים, כמו ימי השיבוש והזעם, כמו פעולה אנטישמית בעליל בהשלכת שטרות כסף על יהודים חרדים, צייד ומרדף אחרי נבחרי ציבור המזוהים עם הימין ולא אמרנו דבר על תרומתם לפגיעה האנושה בחוסן הלאומי, בקריאות לאי התייצבות, ופגיעה בצבא. הטרגדיה של אחים לנשק אשר החלו כארגון מחאה לגיטימי, לוחם, ואט אט הפכו חלקים בארגון זה לרדיקלים קיצוניים וסוכני כאוס, באה לידי ביטוי במלא עוצמתה כאשר יום למחרת טבח שבת שמחת תורה התגייסו והעמידו את התשתיות הארגוניות שלהם למען חיילי ומפקדי צה"ל ונדהמו לגלות שרובם דוחים בשאט נפש את ידם המושטת, את התרומות, השבר היה עמוק מלהירפא גם יום לאחר הגדול והנורא באסונות העם היהודי. וכך חלק מאנשי הארגון שנולד בראשיתו כדי להגן על הדמוקרטיה נהגו בשיטות מחפירות, הבאישו את ריח הארגון עד כדי כך שכל הפרסים, התעודות וההוקרות שמיהרו להעניק להם לא הצליחו לטהר את הצחנה. ארגון אחים לנשק, הינו ארגון פוליטי ולכן טוב נהג שר החינוך כשמנע מחבריו כניסה לבתי הספר, טוב יעשה נשיא המדינה אם יבטל את הענקת הפרס, טוב תעשה מדינת ישראל אם תפתח ומיד את תיק החקירה כנגד עברייני הארגון שצרו והשחיתו, פגעו וכלאו, במכון פורום קהלת. עילת סגירת התיק יותר מתמוה, שבעה חשודים הגיעו עם שחר, השחיתו מקרקעין, השיגו גבול, כלאו עובדת, איימו, התראיינו בתקשורת על "מעשה הגבורה הנועז בעורף קהלת", ולא הוגש נגדם כתב אישום. בסוף חודש דצמבר יסתיים המועד האחרון בו ניתן לערער על סגירת תיק הפשע, אסור שתיק פשוט וברור זה יסתיים באופן המנוגד לכל היגיון. על שוחרי הצדק לעמוד איתן על התביעה לפתוח מחדש את החקירה, להגיש כתבי אישום ולבוא חשבון עם מי שנהגו בניגוד חמור לחוק, אכיפה בררנית היא פשע, היא רשע, היא עוול.