עורכת הדין צפנת נורדמן שנאבקת בגיוס נשים לתפקידי לחימה פרסמה בימים האחרונים פוסט שחושף לכאורה את "הבלוף" לגבי לוחמות יהל"ם. מתשובת צה"ל עולה שהן לא עומדות באותן דרישות בדיוק כמו גברים. חברי היקר גלעד אברילינגי השיב לה, אבל ברצוני להרחיב את ההתייחסות כיוון שחשוב בעיני להבין את התמונה הרחבה. לצה"ל יש מחסור בלוחמים, ביחס לכל המשימות שמדינת ישראל דורשת ממנו. בשונה מצבאות בעולם, צה"ל הוא צבא שעושה המון משימות שוטפות ומגוונות והייעוד שלו הוא לא רק מלחמה מחוץ לגבולות המדינה. אין לזה אח ורע בשום צבא אחר, בוודאי לא במדינות דמוקרטיות.
אני שם בצד את סוגיית שוויון ההזדמנויות, למרות שהיא חשובה בעיני, ומתמקד בתכלית המבצעית נטו. צה"ל מקבל שכבת גיוס מסוימת ומתוכה צריך לשבץ את כלל היחידות שלו. כיוון שכמעט כל הגברים, למעט חרדים, מתגייסים, צריך לאייש את כל יחידות העלית של הצבא, את כל תפקידי הלחימה, ואז גם הרבה משימות נוספות, וגם שירות ב-8200 הוא מאוד חשוב כי אם אין שם אנשים איכותיים לא יהיה לנו מודיעין לחסל את מדעני הגרעין של אירן. מתוך כל המחזור הזה, יש רק עשירון איכות אחד, אין שניים. עשירון האיכות החמישי, לא מתאים להיות לוחם בסיירת מטכ"ל או בשייטת וגם לא להיות טייס. ככה שהמטריצה היא מסובכת לשיבוץ.
כיוון שחסרים אנשים ליחידות קרביות הצבא עשה מאמץ לשבץ נשים ככל שניתן, על-מנת להגדיל את המענה המבצעי שהוא נותן לביטחון המדינה. גיוס נשים מאפשר גם להגדיל את היקף היחידות הלוחמות של הצבא, וגם מעלה את האיכות של היחידות האלה כי נשים שמתנדבות לקרבי הן לרוב בקבוצה האיכות של המחזור.
קחו לדוגמה את קורס טיס, יש הרבה סיבות למה מעט נשים מסיימות את הקורס, אבל העובדה שנשים מסיימות אותו מעלה את הרמה הממוצעת הסופית של הטייסים בחיל אוויר. למה? כי השאלה היא לא האם האישה הכי טובה יותר טובה מהגבר הכי טוב (אגב, ברור שזה יכול להיות), השאלה היא האם היא יותר טובה מהגבר האחרון שהיה מסיים, ו"בגללה" הוא לא סיים. ברגע שהתשובה היא כן, קיבלנו שהתוצאה הסופית יותר טובה.
הגדודים המעורבים של צה"ל - קרקל, ברדלס וכו׳ - אפשרו לצה"ל להתכונן טוב יותר למלחמה (למרות שנכשל ב-7.10) ולהקטין את נטל המילואים, כי הגדודים האלה עושים קו בגבולות מצרים וירדן וגם תעסוקה ביו"ש. אגב, לא תאמינו, זה מאפשר מיצוי טוב יותר של הגברים שהתגייסו, כי רוב אלה שהולכים לגדודים המעורבים לא יכולים להיות לוחם בגולני, והאיכות משתפרת בזכות העובדה שיש בהם נשים מקבוצת האיכות של השנתון. ראינו את זה ב-7.10 כאשר גדוד קרקל ופלוגת הטנקים שלו תפקדו מצויין, הרבה מעבר לציפיות, ואפילו טוב יותר מחלק מיחידות החי"ר הסדירות שהיו בקו.
עכשיו נחזור ליהל"ם, יש הרבה משימות הנדסה, כולל במלחמה הנוכחית בעזה, שלא מחייבות סחיבה על הגב של משקלים גדולים (כי למשל אפשר להגיע מנוייד), אבל אי-אפשר להיות לוחם יהל"ם בלי להבין במקצוע ההנדסה ובלי להיות בקבוצת האיכות של המחזור. גיוס נשים ליחידה והכשרתן בצורה מקצועית מלאה, עם אתגר פיסי מופחת, עומדת בכל הקריטריונים לייעוד המבצעי שלהן, שהוא לא מלא כמו ייעוד של הגברים. האם הן לוחמות יהל"ם? בוודאי. כמו שאני נווט ולא טייס ולמרות שהייעוד שלי שונה מטייסים כולנו סיימנו קורס טייס ויש לנו כנפי טיסה. בכל יחידה צבאית, כולל גולני, גבעתי וכו׳ יש מחלקות ופלוגות עם ייעוד שונה, וכולם נחשבים לוחמים בחטיבה. גם ביהל"ם, אם מתגייס לוחם שמשקלו 60 קילו, הוא לא סוחב על הגב 45 קילו, ואיש לא שואל האם עושים לו הקלות ולמה קוראים לו לוחם יהל"ם.
הדיון על גיוס נשים לוקה בהרבה מסגור מסולף, באמצעות הניסיון להתמקד בשאלה האם אישה זהה לגבר. התשובה היא לא. אבל כשרוצים למצות כוח אדם בצורה מערכתית זאת לא השאלה הרלוונטית, השאלה הרלוונטית היא איך נותנים מענה רחבה ככל האפשר בהינתן כוח האדם הכולל שצה"ל מקבל בכל שכבה. שילוב נשים מאפשר גם הרחבה של המענה והיכולות שלו, וגם שיפור באיכות של התוצר. האם צה"ל עושה טעויות? בוודאי. גם עם נשים. הניסיון להיאחז בטעויות על-מנת לפסול את התפיסה הכוללת הוא כשל לוגי. איש לא שואל האם בגלל שגברים כיהנו בתפקיד, אוגדת עזה הוכרעה ב-7.10, אבל אם נשים היו מכהנות היו שואלים את זה.