אל נורא עלילות. אחרי עלילות הדם והאשמת מדינת ישראל וחייליה ברצח עם, בתחביב לוחמי צה"ל לרצוח תינוקות, בהרעלת בארות, באונס מחבלי נוחב'ה, בהרעבת האוכלוסייה בעזה, הגיעה עת העלילה החדשה. העלילה מתבשלת ממש בימים אלה על אש נמוכה וחורכת. בסיר העלילות מבעבע השמן הרותח שישמן את גלגלי מסעות השנאה וההסתה האנטישמים בעולם ויהיה שמן בגלגלי ההאשמות חסרות הבסיס בבית הדין הבינלאומי בהאג.
המציאות בבתי הכלא הביטחוניים במדינת ישראל, מבחינת התנאים הפיזיים אינה אידיאלית, בשנים האחרונות מתבצע תהליך שיפור ותיקון, אומנם איטי אך השינוי מתרחש. לאחרונה, בעיצומו של הקרב שלא נגמר מול שבע חזיתות וחזית שמינית בעולם ההסברה והמדינאות, פרסמה הסנגוריה הצבאית דוח מיוחד על מצב האסירים בבתי הכלא הביטחוניים במדינת ישראל. "רעב חמור, הבא לידי ביטוי באובדן משקל חריף ובתופעות גופניות נלוות לרבות חולשה פיזית קיצונית ואף מקרי התעלפות."
מהדוח עולה כי מדינת ישראל, מאז טבח שבת שמחת תורה, נוקטת בהרעבה מתוכננת ויזומה כנגד "האסירים הביטחוניים". צמד המילים המכובסות, האסירים הביטחוניים הם המחבלים, רוצחי היהודים, שורפי התינוקות, האנסים, השוחטים, הטובחים, המתעללים, אלה האסירים הביטחוניים.
"האסירים הביטחוניים", זכו עד לכניסתם של השר לביטחון פנים ונציב שירות בתי הסוהר, לשלוש ארוחות מזינות ביום, מעל לנדרש, להפקדת משכורות מהרשות הפלשתינית המאפשרת רכישות בקנטינת הכלא, למאפיות פרטיות בתוככי הכלא, לטיפולים רפואיים הכוללים טיפולי שיניים וטיפולי אסתטיקה, לטיולים בחצר פעמים אחדות ביום, ללימודים לקבלת תארים, למקלחות ללא הגבלת זמן, לטלוויזיה ותוכניות ספורט, לביקורי משפחות, ביקורי עורכי דין ועוד.
השר לביטחון פנים ונציב שירות בתי הסוהר הכריעו, לאחר טבח שבת שמחת תורה, להעניק לאסירים הביטחוניים את מלוא הזכויות המעוגנות בחוק ועם זאת לצמצם את הזכויות עד למינימום המחייב. לא כל ראשי זרועות הביטחון צידדו בעמדה זו, ברם, נחישות השניים הכריעה. ואכן בוצעו קיצוצים בתנאי המחייה, הופחתו כמויות המזון, הוגבל זמן למקלחות וגישה למים חמים, צומצמה האפשרות לקבל ציוד היגיינה מעבר לציוד בסיסי, הוגבלה הכנסת ציוד מחוץ לכותלי הכלא, וצומצם משמעותית מספר ביקורי משפחות וביקורי עורכי דין.
עוד הופסקה העברת תשלומי הרשות הפלשתינית למחבלים טובחי היהודים, כספים שהועברו למחבלים דרך חשבונות הקנטינה של המחבלים. הופסקו טיפולי השיניים במימון המדינה, הוגבלה כניסת הצלב האדום וארגוני זכויות האדם לביקורים בבתי הכלא הביטחוניים, צומצמה הגישה לספרים, צומצמו שעות הלימוד. מדינת ישראל שינתה מדרכה מאז טבח שבת שמחת תורה בסוגיות חיים שונות ובכללן ביחס לאסירים ביטחוניים, תוך היצמדות לחוק הבינלאומי.
תוצאת שינוי מדיניות זו הובילה לעתירות לבית המשפט העליון, לזעקת ארגוני "זכויות האדם הפלשתינים", לגינויים מהאו"ם, ובעיקר הובילה להרתעה ולהבנה כי כללי המשחק בבתי הכלא הביטחוניים במדינת ישראל השתנו. הסנגוריה הצבאית הינה גוף חשוב מאוד וקולה חייב להישמע. הסנגוריה הצבאית היא של ישראל, ללא ספק, ברם, בדוח המתפרסם חובה היה לכתוב את הברור מאליו.
מי הם "האסירים הביטחוניים"? מהו "פועלם" ברצח יהודים בכלל ובטבח שבת שמחת תורה בפרט, ומה יחסה של מדינת ישראל אל מול מדינות ליברליות ונאורות בעולם ביחסה למבקשי חורבן מדינתם? האם היחס אל "האסירים הביטחוניים", בעקבות שינוי היחס ומניעת ההטבות, הינו גורם מרתיע ומצמצם רצח יהודים?
דווקא בימים נוראים אלה בהם חל פיחות משמעותי של אמון הציבור במערכות המשפט, ימים בהם מערכת המשפט נמצאת בעין הסערה, ראוי היה כי הסנגוריה הצבאית תפרסם את הדוח, מתוך אחריות עצומה למדינת ישראל, חייליה ומפקדיה ויהודי התפוצות, ותערוך מחקר השוואתי למדינות דמוקרטיות, תדגיש את ההיצמדות לחוק הבינלאומי, ותברור את מילותיה שלא ישמשו כלי נשק בידי שונאי יהודים והחולמים על החרבת המדינה היהודית עד היסוד.