קברו של ליאור יונתן עליו נכתב השיר "זמר לבני"

בין חברי הקיבוץ היה גם המשורר הנודע נתן יונתן. מסיבות שונות נתן יונתן שהתגורר בקיבוץ שנים רבות מ-1945 עד שנות ה-90, ומזוהה עם הקיבוץ, לא נקבר בשריד, שם נמצא קבר בנו האהוב סגן ליאור יונתן. ליאור נפל ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים כשהוא מפקד על מחלקת טנקים בגזרה הצפונית של תעלת סואץ והוא בן 21 בנופלו. עליו כתב אביו נתן יונתן את השיר "זמר לבני ("כשתגדל ליאור)" - השיר נכתב על-ידי יונתן בשנת 1956 כשליאור הגיע לגיל ארבע. רק לאחר מותו של ליאור קיבל השיר משמעות טרגית ומצמררת. השיר, שהולחן על-ידי נחום הימן, הוא מכתב אהבה עמוק מיונתן לבנו המבטא אהבה הורית באמצעות דימויים מוכרים, כמו הליכה יד ביד ברחוב, חיבוק או ליטוף בשיער. כאבו של נתן על מות בנו האהוב היה עמוק וכבד.

צפירה יונתן

בבית העלמין שריד טמונה גם צפירה יונתן רעייתו הראשונה של נתן יונתן ואם ילדיהם ליאור וזיו. צפירה נולדה ב-1925 בירושלים. אביה היה יוסף שה לבן, חלוץ מורה לעברית, סופר וחוקר. לאורך שנות ילדותה ונעוריה נדדה צפירה עם משפחתה ממקום למקום בעקבות עבודתו של האב - מירושלים עברו למושבה כנרת, נהלל, חדרה ועוד. מגיל צעיר למדה לנגן בפסנתר. בחדרה החלה ללמוד לנגן בפסנתר אצל המורה ברוורמן. כעבור שנתיים בחדרה נקרא אביה לנהל את "בית חינוך לילדי עובדים" בפתח תקוה. את לימודי הפסנתר המשיכה צפירה אצל המורה דוד יאסר. בראשית שנות הארבעים, הכירה בקן "השומר הצעיר" בפתח תקוה את הנער נתן קליין (לימים המשורר נתן יונתן). שהיה מדריך נערץ בקן ובתנועה. באתר הרשמי של קיבוץ שריד המופיע במרשתת מסופר כי "צפירה הייתה בת חמש עשרה ונתן בן שבע עשרה כשהחל לחזר אחריה, כתב לה שירים, השאיר לה פתקים". בשנת 1947 הצטרפה צפירה לנתן יונתן שהיה כבר בשריד. השניים הקימו כאן בית ומשפחה ונולדו להם ליאור וזיו. צפירה עסקה בהוראת מוזיקה במוסדות חינוך בעמק ובהם במוסד החינוכי המקומי, בשריד, ניצחה על המקהלה והתזמורת של המוסד, הייתה פעילה בחיי התרבות בקיבוץ, ריכזה את ועדת תרבות וניגנה במסיבות וחגי הקיבוץ. צפירה הייתה פעילת בארגוני שלום. נפטרה ב-2020 בת 94 במותה. על מצבת קיברה נחקקה המילה שלום בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

שלמה רוזן

בין הטמונים בבית העלמין - שלמה רוזן שכיהן כחברי כנסת ושר בממשלות ישראל. שלמה נולד ב-1905 באוסטרבה, צ'כיה בשם שלמה רוזנצוויג, השני מבין שמונת ילדיהם של חיה ושלום רוזנצווייג. הוא גדל בבית דתי מסורתי. עד גיל חמש עשרה נהג להניח תפילין. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בגימנסיה הומניסטית יצא לפעילות תנועתית ציונית בברטיסלבה להכשרה לקראת עלייה. שם פגש את צילה בת הרב יצחק הירש הלוי מצרנוביץ', רעייתו לעתיד. בחודש פברואר 1926 עלו שלמה וצילה לארץ ישראל. הם התחתנו אצל רב בירושלים ובתחילת 1927 הם הצטרפו יחד עם חברי קבוצת "ביברכה" לקיבוץ שריד שזה עתה הוקם ונימנו עם מייסדיו. כאן בשריד שלמה הקים משפחה עם צילה ונולדו ילדיהם אפרים (פרויקה), רפאל (רפי) ונועה. במשך שנים רבות שלמה היה מראשי הקיבוץ הארצי ומפ"ם מהפעילים הבולטים של הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר בעיקר בתחומי הכלכלה וההתיישבות. ב-1965 נבחר לכנסת וכיהן בכנסות השישית והשביעית ולאחריהן ב-1974 נבחר לשר הקליטה וכיהן גם בממשלת גולדה מאיר וגם בממשלה בראשותו של יצחק רבין. היו אלה ימי העלייה הגדולה מברית המועצות. שלמה רוזן נפטר ב-1985 והוא בן 80 במותו. ליד קברו של שלמה רוזן נמצא קבר אשתו צילה שנפטרה באוקטובר 1972 והיא בת 69 במותה. צילה בוגרת קורס אחיות ב"הדסה", אישיות רבת פעלים בזכות עצמה. הייתה אחות במרפאת הקיבוץ, וטיפלה ב"ילדי טהרן" שהגיעו ארצה. ריכזה את בית התינוקות של ילדי המעפילים במחנה עתלית. ב-1947 יצאה לשליחות מטעם אונרא למחנות העקורים בגרמניה שם הקימה תחנות ייעוץ לאם ולילד. עם שובה ארצה ייסדה את ועדת הבריאות של הקיבוץ הארצי.

בין הטמונים בבית העלמין בשריד חבר הקיבוץ נתן פלד אף הוא כשלמה רוזן כיהן כחבר כנסת ושר בממשלה. פלד נולד באודסה ב-1913, בנם הבכור של יוסף ולאה פרידל. למד בגימנסיה העברית "תרבות" בקישינב והצטרף לתנועת השומר הצעיר. ב-1933 בגיל 20 עזב את בית הוריו ועלה ארצה. יחד עם חבריו לקיבוץ עלייה "מלט" הגיע לנס ציונה וכעבור שנה ב-1934 הצטרף עם חברי קבוצתו להשלים את קיבוץ שריד. הוא נישא לחברתו מניה פלד הטמונה לידו בבית העלמין והקים בקיבוץ בית ומשפחה. תולדות חייו של פלד מרתקים. הוא נמנה עם הנהגת קיבוץ שריד, הנהגת תנועת השומר הצעיר והנהגת הקיבוץ הארצי. מילא שליחויות פוליטיות ומדיניות חלקן עלומות עד היום. ב-1958 יצא לשליחות דיפלומטית בבולגריה בתור ציר ישראל בסופיה ומיד עם סיום כהונתו בבולגריה מונה לשגריר ישראל באוסטריה וכיהן בתפקיד זה במשך כשנתיים 1961-1963. בבחירות לכנסת השישית, בנובמבר 1965, נבחר לחבר כנסת מטעם מפ"ם. בכנסת השביעית בשלהי 1969 התמנה לתפקיד שר לקליטת עלייה בממשלת גולדה מאיר וכיהן בתפקיד זה במשך ארבע שנים בשנים 1974-1970. נתן פלד נפטר ב-1992 בגיל 78 והותיר אחריו שתי בנות ונכדים. באתר הקיבוץ מתואר נתן פלד: "הוא היה חכם, בעל תפיסה מהירה, ביטחון עצמי רב, כושר ביטוי וניסוח מעולים ובעיקר בעל אומץ אינטלקטואלי בלתי רגיל, היה תמיד עצמאי בדעותיו ויודע לעמוד עליהן בתוקף גם כשהן לא היו פופולריות.

"פרויקה" רוזן

בין הטמונים בבית העלמין בשריד אפרים רוזן, בנם הבכור של שלמה וצילה רוזן, מבניו הראשונים של קיבוץ שריד. אפרים שכונה בפי כל "פרוייקה" התחנך במוסד שומריה במשמר העמק והיה ממובילי הדרך בניהולו הכלכלי של הקיבוץ. כיהן בתפקיד מזכיר הקיבוץ ומזכיר תנועת הקיבוץ הארצי. נגן מנדולינה בחסד, חבר בתזמורת כלי המיתר הקיבוצית "הר ועמק" במשך 30 שנים. איש של תרבות, הגות ומוזיקה. אפרים רוזן נפטר בדצמבר 2019 סמוך ליום הולדתו ה-93.

גדי דנציג

אני ממשיך בסיורי בבית העלמין בשריד ומבחין בקברו של צלם הקולנוע גדי דנציג. וכך נכתב עליו בין השאר באתר הקיבוץ: גדי, בן בכור להוריו, נולד בשריד ב-7.2.1944 והתחנך בקבוצת "שלהבת". אביו סיומקה דנציג היה איש "ההגנה" ואיש הפלמ"ח. גדי, אח בוגר לעדה ואמנון, גדל והיה לבחור יפה תואר וספורטאי מצטיין. מגיל צעיר ניכר היה כי נפשו הרגישה, נפש אומן היא. ידע לפסל, לצייר ולרשום, והכול ביד קלה וזריזה. נמשך אל היופי, הנופים והשקיעות והתרגש מהם מאוד. בצבא שירת ביחידת בני המשקים של הנח"ל, שם הכיר את רותי לה נישא בתום השירות. "חיידק הצילום" שדבק בו, גרם לו לעזוב את הקיבוץ ברגשות מעורבים וללכת בעקבות הלב והאהבה לאומנות הקולנוע. עם השנים התקדם בתעשיית הקולנוע, ולאט-לאט קנה לעצמו שם של צלם מוכשר, רגיש וייחודי ומאוד מוערך. הוא צילם סרטים ישראלים עלילתיים ודוקומנטריים, וכן סרטים זרים ידועים וטובים. במאי 1989 בעת צילומי הסרט "מחץ הדלתא 2 - הקשר הקולומביאני" בפיליפינים תוך כדי צילומים אוויריים ממסוק, התרסק המסוק ונהרגו חמישה מנוסעיו, ביניהם גדי דנציג. גדי נהרג במקום כשהוא חובק את מצלמתו והוא בן 44 בלבד. מותיר את רעייתו רותי ושלושה ילדים.

יגאל לביב ולאה לביב-מסריק

במהלך סיורי בבית העלמין אני מבחין במצבת קברם של העורכת והצלמת לאה מסריק ושל בעלה העיתונאי-חוקר יגאל לביב. לביב שחשף בשבועון 'העולם הזה' את פרשת אשר ידלין והביא לחקירת מעשי שחיתות במפלגת השלטון מפא"י ובמוסדותיה היה מחלוצי העיתונאים החוקרים. הוא כתב עשרות שנים בשבועון "העולם הזה" ותקופת מה בעיתון הארץ. יגאל לביב נולד בבוקרשט שברומניה בשם יגאל ברגר ובגיל שנה עלה לארץ עם הוריו. בשנות ה-50 היה חניך "ילד חוץ" ב"קבוצת 'עופר' במוסד החינוכי גן-שמואל. הוא היה פעיל בארגוני ותנועות שמאל. נפטר בשלהי 2023. בן 86 היה במותו.

מרדכי אמיתי

איש עיתונות נוסף הטמון בשריד הוא מרדכי אמיתי (ורהפט) שהיה סופר, משורר ועיתונאי. אמיתי נולד ב-8.6.1914 בעיר בלצי שבפלך בסרביה ברומניה. עלה לארץ בשנת 1935 וב-1937 עבר עם רעייתו יוכבד לשריד. היה מעורה בחיי התרבות בקיבוץ. היה מהכתבים הראשונים של "על המשמר" שנקרא אז "המשמר" ובהמשך היה עורך "משמר לילדים". ערך את רבעון הדים של הקיבוץ הארצי. היה בצוות הראשון שערך את ההגדה של פסח של "הקיבוץ הארצי". לאורך השנים פרסם לא מעט ספרים, ספרות יפה וספרי ילדים השוזרים בתוכם את חיי הקיבוץ וחייו האישיים. היה ממייסדי ארכיון קיבוץ שריד. נפטר בחטף ביוני 1993 והוא בן 79 במותו.

סא"ל אבשלום ("אבשה") רום

בחלקה הצבאית בשריד קבורים מספר טייסי חיל-האוויר ובהם סא"ל אבשלום רום (פרידמן). אבשלום נולד גדל והתחנך בשריד, בנם של יעקב ושרה פרידמן. וכך הוא מתואר באתר "יזכור" של משרד הביטחון: "ילד שקט, וחיוך תמידי נסוך על פניו, תבונה מציצה מאישוני עיניו המחייכות ובגרות בזוויות פיו. היה בו יחוד: ביטחון אמיתי וצניעות. בכיתות י'-י"א הדריך אבשלום בקן 'השומר הצעיר' שבמגדל העמק. גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1963 והתנדב, כמובן, לחיל-האוויר. מאז הייתה דרכו סלולה לפניו. הוא התחיל את דרכו לאחר שהוסמך כטייס קרב על 'אורגאן', עבר לטייסת 'מיסטרים' ומשם ל'ווטור'. בין טיסה לטיסה אף הספיק לשאת לאישה את אורה, וכחודש לאחר הנישואים סיים בהצטיינות את קורס מדריכי הטיסה. במלחמת ששת הימים לחם כטייס במטוס 'ווטור'. לאחר המלחמה מטייסת ה'ווטורים' עבר להטיס 'מיראז'ים' ובספטמבר 1969 אף הפיל מטוס 'מיג 21'. אבשה נשלח לקורס טייסי ניסוי באנגליה, וסיים אותו בהצטיינות והיה לטייס ניסוי בחיל-האוויר. בהמשך היה מפקד טייסת. ב-29 בדצמבר 1977 יצאו סא"ל אבשלום רום מפקד הטייסת ונווטו סרן אביהו איכר במטוס קורנס לטיסת אימון קרב אוויר. במהלך תרגול קרב האוויר התנגשו שני מטוסי פנטום זה בזה בגובה 20,000 רגל. אחד משני המטוסים שהוטס על-ידי סא"ל אבשלום רום, ונווטו סרן אביהו איכר נפל והתרסק ושניהם נהרגו. הטייס ר.פ ונווטו שהטיסו את מטוס ה"קורנס" השני, הצליחו לנטוש בשלום. אבשלום היה בן 32 במותו. הותיר את רעייתו אורה ושלושה ילדים.

סג"ם דן פלד

טייס נוסף הקבור בשריד הוא סג"ם דן פלד. אהבתו לטייס בלטה כבר מגיל צעיר. בנובמבר 1965 התגייס לצה"ל והתקבל לקורס טייס. היה לטייס קרב ומדריך טייס, נהרג ביום 4.6.1968 בעת אימון פרח טייס שהטיס את מטוס ההדרכה. בגישתו למסלול הנחיתה המטוס התרסק על המסלול ודני המדריך שישב במושב האחורי נהרג. בן 20 היה במותו. אימו, של דן פלד מרים גוטזגן (אורן) נהרגה בפיגוע ב"ליל הסדר" במלון פארק בנתניה (2002), ולבקשתה קודם למותה הובאה לקבורה, בבית העלמין בשריד לא רחוק מקבר בנה האהוב.

הנוטר ישראל סטרולוביץ

בבית הקברות בשריד נמצא קברו של הנוטר ישראל סטרולוביץ'. ב-4.5.1939 לאחר יום עבודה בחמסין קשה, הוזעקו חברי שריד לצאת ולבלום התפשטותה של אש שהציתו פורעים ערביים בשדות הסמוכים לשדות הקיבוץ. ישראל היה בין ראשוני היוצאים. לפתע ניתך עליהם מטר יריות מן המארב וישראל נהרג במקום. למחרת הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של קיבוצו. הניח אישה ובת. בין חללי מערכות ישראל הקבורים בבית העלמין בשריד סגן רמי זית מפקד מוצב סוסיתא שנהרג בליל יום העצמאות תשכ"ז 14 במאי ב-1967 בעת מילוי תפקידו.

נתן מילא - חבר שלישיית שריד

באחרונה (אוקטובר 2025) נטמן בבית העלמין בשריד נתן מילא אחד משלושת חברי "שלישיית שריד" המיתולוגית. בן 90 היה במותו. שלישיית שריד הייתה מלהקות הזמר הפופולריות והמצליחות בארץ בשנות ה60. חבריה היו: נתן מילוא, שלמה ורבנר ומנחם ראובני. בין להיטיה: "ביתי אל מול גולן", "פנה הגשם", "יש ואומרים אנשים", "באה מנוחה ליגע", "פרח הלילך", "אני ושירי" ועוד. השלישייה הצטיינה בהרמוניה קולית יפהפייה בביצועים ובעיבודים הקוליים הייחודיים שלה. נתן מילוא נולד ב-1935 בבסרביה בשם ניסן (נתן) מילמן. הוריו דוד ואנני מילמן היגרו מאירופה ועברו להתגורר באקוודור. כאן נולדה להם גם בת. בהיותו בן שמונה נפרדו הוריו. האם והילדים עברו לקיטו, בירת אקוודור, ומשם עברו לוונצואלה. עם קום המדינה עלתה אנני עם שני ילדיה לארץ. הבת נשלחת לחוות הנוער הציוני בירושלים ונתן בן ה-14הופנה לחברת הנוער איילה בשריד. נתן נשא לאשה את נורית והקים את ביתו משפחתו בשריד. לאחר פירוק שלישיית שריד ב-1965 נתן נשאר בקיבוץ שריד. בנוסף לעבודתו במשק היה נתן פעיל בנושאי תרבות בקיבוצו וכן במועצה האזורית עמק יזרעאל. והמשיך לשיר בעיקר כסולן במסיבות ואירועים של הקיבוץ וגם באירועים מחוץ לקיבוץ. ב-1981 יצא מילוא עם משפחתו לשליחות עליה בארגנטינה. סיפר מילוא על כך: "הכישורים האמנותיים עזרו לי מאוד בעבודת השליחות. הפכתי לשליח המזמר, ובעזרת אשתי נורית שגם היא זמרת ומורה הצלחנו להתחבב על הקהילה היהודית, והיינו חלק בהתכנסויות של הקהילה. זקוף וגבה קומה, פעיל ונמרץ היה נתן מילוא עד כמעט ימיו האחרונים.

קברים נוספים בקיבוץ שריד

חנן רוזן - איש תרבות שהיה סגן ראש עירית רמת גן וחבר מועצת העיר. על שמו נקרא מוזאון אומנות ישראל ברמת גן. חנן רוזן היה קונסול כבוד של צ'כיה בישראל. כמו גן ד"ר דניאל (דני) סנדלר - עסק בתחום החינוך המוסיקלי והיה יקיר קריית טבעון.