ככל שנכנסים אל שנת הבחירות, ועל-רקע הצטרפות מתמודדים נוספים למערכת, ישנים וחדשים כאחד, אני נזכר בשלוש המערכות בהן ניצחתי בסיבוב הראשון לתפקיד ראש הרשות. למדתי שיש את האתגר בקלפי, אבל האתגר הגדול באמת נמצא דווקא רגע אחרי, בדילמה שסובבת כל החלטה. האם כראש רשות לבחור בדרך הקלה והפופולרית, או ללכת בדרך הארוכה, המקצועית והאחראית. היכולת לבחור נכון, זו תמצית המנהיגות הציבורית.
שנת הבחירות מביאה איתה ריבוי הבטחות, מפלגות אווירה, ריבוי נבואות וריבוי פתרונות "פשוטים". כל הבעיות שמטרידות את אזרחי ישראל כבר רבע מאה, מסתבר, יכולות להיפתר ברגע. חלק מהנבחרים והמועמדים מעדיפים לרכוב על גלי פופולריות ולשחרר סיסמאות שמצלצלות נהדר, אך אין להן שום קשר ליכולת יישום. הן מתעלמות מאינספור משתנים ולעיתים חושפות חוסר הבנה בסיסי. המציאות לימדה שהכרזות נחרצות והבטחות גדולות עשויות להביא לתמיכה זמנית, אבל אותה תמיכה מתפוגגת במהירות כשפוגשים את המציאות.
מהצד השני, יש גם כאלה שבחרו אחרת. למשל יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוכיח לאורך השנים שעמידה על עקרונות מקצועיים חשובה לו יותר מפוליטיקה של רייטינג. הוא שילם מחירים פוליטיים כבדים על החלטות שלא התאמו לרוח הציבור או למבנה קואליציוני רצוי. הוא פרש מתפקיד שר הביטחון בעקבות מחלוקת מקצועית חריפה על המדיניות מול חמאס - מדיניות רפיסות שהתפוצצה לכולנו בפנים בשבעה באוקטובר. גם בסוגיית חוק הגיוס, עמד בעקביות על עקרונותיו והוכיח שאצלו מילה זו מילה. גם ח"כ בני גנץ קיבל החלטות קשות מנקודת מבט של אחריות לאומית במהלך המלחמה כשהצטרף לממשלת חירום. הוא משלם על כך מחיר כבד בסקרים וצפוי למבחן לא פשוט בקלפי.
ולצידם, קל לזהות גם את מי שבוחר אחרת. כאלה שמעדיפים רעש, סיסמאות וכותרות על פני אחריות ומקצועיות. כולנו ראינו כיצד הצהרות נוצצות נשחקות כשהן פוגשות את המגבלות והעובדות. מדובר במקהלה אחידה של הבטחות, שהמכנה המשותף שלהן הוא הניתוק מהמציאות. לצערי, גם חלק מהתקשורת מעדיפה לחזק את הפופוליסטים, רק כדי להעלות את אחוזי הצפייה. הם נותנים במה להצהרות חסרות כיסוי במקום להאיר את המנהיגות השקטה והאחראית שפועלת מאחורי הקלעים.
אחרי האירועים הקשים שעברנו כחברה בשנים האחרונות, יש לקוות שנגיע ליום הבוחר מפוכחים יותר, שקולים יותר, פחות נמשכים ללהט הרגע ויותר מחוברים לקרקע. שנבחר לא במי שמבטיח את הבלתי אפשרי, אלא במי שמוכיח לאורך זמן שהוא פועל באחריות, בעקביות וביושרה. שנתגמל לא את מי שמנהל קמפיין מוצלח, אלא את מי שמסוגל לנהל מציאות מורכבת. כי בסופו של דבר, הבחירות הן לא רק מבחן לנבחרים. הן מבחן לנו, כחברה. האם נבחר באשליה שמצטלמת טוב, או במנהיגות שמחזיקה מעמד גם אחרי שהמצלמות כבות. הבחירה הזו תקבע לא רק מי ינהיג אותנו, אלא גם מי אנחנו רוצים להיות.